שם הישוב מעאן ידוע לי מתוך כתובה אשר נכתבה בשנת תר"ס-1900. הכתובה נמצאת בתוך דיואן שירים. בכתב היד 77 דפים קטנים, בכתיבה לא מקצועית הדיואן בדפים 1 עד 63. בדפים 66 עד 69 חלקי הכתובה. החתן המוזכר בכתובה הוא מחפוץ' בן סעיד גמל והאשה מרים בת יחיא גמל, ביום ג' ט"ז באב שנת ברי"א (לשטרות-תר"ס-1900) במאתא אלמעאן.
קהילות תימן
תצוגת 321 - 330 מתוך 374
מעבק ממוקמת מדרום לנפת חוגריה, במעבר לנפת עדן. היא שמשה נקודת מכס, במעבר שבין מחוז תעיז שבשליטת האימאם, לבין אזור עדן שהיה בשליטת הבריטים.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.
ביב': תימנה ע' 13
הכפר היה ממוקם על ראש ההר.
במחצית הראשונה של המאה העשרים חיו בכפר מספר משפחות יהודיות, ממשפחת חמאמי. בשלב מסוים עברו היהודים להתגורר בכפר ד'רע א שועבי.
ביב': צדוק
שם הישוב ידוע בהקשר לנסיעה ולעליית היהודים לארץ. לא ידוע אם חיו יהודים בעיירה. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.
ביב': אין לי ארץ אחרת ע' 55, צדוק
הישוב מעמר ידוע לי מהמאה הי"ח.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום שלישי ח"י באייר בצ"א-תק"מ-1780, כי סעיד בן עואץ' עדוי גירש את אשתו זהרה בת דוד הלוי, ממעמר.
לפני העלייה הגדולה, מעמר היה שם אזור בנפת בני חארת'.
ביב': מסוודה ע' 283-תת"ד
אולי הכוונה לכפר מעדן, אשר בנפת חובייש במחוז אב.
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' שלום בן שלום דאר, המכונה אלעילה, בשנת תרכ"ה- 1865. הוא העתיק הלכות שחיטה: הלכות שחיטה לרמב"ם, ואת קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ. הוא היה מלמד תורה לתינוקות. בכתב היד ע"א דפים. נכתב במימון ר' יעקוב בן חסן מוסי. לא ידוע מיקום הכפר.
בקולופון כתוב:
ונכתבה זאת השע"ק (שערי קדושה) ולחם...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 78 (צדוק 1258)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': לקסיקון ע' 125
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר משפחת אחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: יחיא בן אברהם אשר תרם שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו.
ביב': פנקס השליחות 14, צדוק 97 המקור: סעיד מרחבי מרחובות
ישובים סמוכים: כוחלאן, אשרף, גוף, שהארה, ועוד.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': לקסיקון ע' 125