קהילות תימן

תצוגת 111 - 120 מתוך 374

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא בן יעקוב שלוש ריאל, גיאת בן יעקוב שלוש ריאל, עמראן בן יעקוב שלוש ריאל וסלימאן בן יחיא.

גבאי הצדקה היה ר' יחיא בן יעקוב.

ביב': פנקס השליחות 8, צדוק 284

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן סאלם שלוש ריאל, דאוד עמר ב' או ו' ריאל, הארון דוכמה ריאל, יחיא ימני, יחיא בן סאלם, נחמיה בן יוסף, והנשים: צ'ביה בת עמר שש ריאל, סעדה בת דאוד ריאל, סעדה בת הארון ריאל ומרים בת יוסף שתי ריאל.

...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 116, פנקס השליחות 12, צדוק 294, 303

הכפר מוזכר בכתב יד משנת תקי"ז-1757, כמקום בו חיו יהודים. במקום נותרו שרידי בית כנסת ובית קברות עתיק של יהודים.

עפ"י המסורת שבידי זקני הכפר דאר אלכומישי הסמוך, כל הכפר נקבר באדמה, ועד היום מראים את השטח שהיה ריק מכל מבנים.

ביב': צדוק 627 במקור: בנימין עאשרי מגדרה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר מכ'אדרה. עיין ערך.

ביב': גויטין כרטסת 627

עיין ערך: מכ'אדרה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

אולי הכוונה לכפר מכ'אדר המוזכר בערך הקודם. ברשימת הישובים של גויטין, כפר זה מוזכר בנפרד.

ביב': צדוק 533 המקור: יחיא חדאד מר"ג, גויטין כרטסת 625

העיירה מכ'אדר עתיקה מאוד. במקורות ערביים, אשר פרסם טובי, כתוב, כי במחצית הראשונה של המאה הי"ג, יהודי רצה להתגורר בכפר מכ'אדר, ובקש את חסותם של השייכ'ים מבני נאג'י. הפקיה הוכיח אותם על כך, ובעקבות הלחץ התחייבו השייכ'ים שלא לאפשר ליהודים לגור בקרבם.

בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) שהה בעיירה השליח ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, וסייע להציל ילד יהודי שנחטף על ידי מוסלמי חשוך ילדים. האב היה רצען...

ביב': טובי, מקורות ערביים, פעמים 64, ע' 99, רצהבי, במעגלות ע.' 60, נחשונים ע' 228, צדוק 768 המקור: משפחת עומני מאליקים, תימנה ע' 13, גויטין כרטסת 624

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שמונה עד עשר משפחות יהודיות, כולן ממשפחת מדעי. סמוך לעלייה חי בכפר מרי שלום מידעי, רב הקהילה. עיין עוד ערך מראדה.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 321, צדוק 292 המקור: סאלם נחום מאשקלון, גויטין כרטסת 626

הכפר מכלבאן נחשב: ריש גלותא, דהיינו, מקום בו התיישבו היהודים לראשונה כאשר הגיעו לגלות בתימן. מקומות נוספים: חגבה, חמדה, די סעיד, אללסי, נג'יד, תגף, תנעם וג'יבלה.

בידינו נותרה כתובה בנשואי חסן בן חסן וחמאמה בת יחיא, ונכתבה במכלבאן בשנת תקמ"ז-1787. הכתובה חסרה, ולכן לא ידוע שמות החתומים על הכתובה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: קטוע, ובל,...

ביב': התימנים ע' 200, י"ל נחום צוהר ע' קצ"א-79, נחשונים ע' 230, צדוק 797 המקור: סאלם יחיא משער אפרים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בישוב שבע או שמונה משפחות: דוריב, מוסא, סלימאן וחסן.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 5 יהודים: 4 זכרים, נקבה אחת, ושתי נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, נער אחד, ושניים מעל שלושים שנה.

שם המשפחות: דוריב, ושם המשפחה הקודם של האשה: מעוצ'ה.

ביב': נחשונים ע' 229, צדוק 1117 המקור: עווד מוסא ממושב אחיעזר

עמודים