מול כפר חופאש היה בעבר ישוב יהודי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אלא מוסלמים, ואף הם אמרו, כי בעבר גרו בכפר יהודים. על פתחי הבתים נותרו סימנים של המזוזות.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
קהילות תימן
תצוגת 101 - 110 מתוך 374
חלק מהכפר הגדול מחרת היה מיושב בצאצאי מומרים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הם התגוררו בשכונה נפרדת, אשר כונתה "קרית אהל סלימאן".
ביב': צדוק 113 המקור: סעיד מרחבי מקרית עקרון
הכפר היה בין ברט לחידאן, וישובים נוספים באזור זה היו: מודאן, אשרג' ומחוית. בכל האזור התגוררו ארבעים ושבע משפחות יהודיות, סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בשנת תר"ל-1870 סייר באזור המשכיל ר' חיים חבשוש לצורך העתקת כתובות עתיקות, ובספרו הוא כתב, כי פגש במקום את דאוד גמיל, כבן שישים שנה, אשר כיבד אותו מאוד ואירח אותו בהדרת פנים ובנדיבות גדולה. היו לו שתיים או שלוש נשים, אך את מפתחות העסק ואת...
ביב': מסעות חבשוש ע' 167, אנציקלופדיה ב' ע' 6, 87 (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), פנקס השליחות 11, אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 12, צדוק 32, גויטין כרטסת 616
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם בן דאוד ריאל, ויוסף בסיס ריאל ורבע.
ביב': פנקס השליחות 14 (צדוק 35)
העיירה נמצאת מצפון לנפת חגה, באזור הישובים: מפתח, שרארה, מעשר, ועוד. העיירה נקראה גם: קוזיה מחאבשה.
שם הישוב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בהגהה לספר לחם תודה, העוסק בהלכות שחיטה, מוזכר מרי מוסא תושב מחבאשה.
בהגהה כתוב:
והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב (איש) אלמחאבשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא. והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר...
ביב': אנציקלופדיה א' וב', פנקס השליחות 17, לקסיקון ע' 125, צדוק 281, ספר סעדיה כובאשי, כת"י נ"י ס' צבורית 1-31090, 2-31091
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם חלא ריאל, אחיו יעקוב חלא, אביו סעיד חלא, מוסא חלא ואחיו סלימאן שש ריאל.
ביב': פנקס השליחות 19 (צדוק 282)
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. מחל הוא שם השכונה היהודית, ואילו שכונת המוסלמים כונתה מרגמה. בקהילה היו שני בתי כנסת.
כל יהודי הכפר עלו לארץ בשנת תרצ"ד-1934.
ביב': צדוק 994 המקור: רצון הלוי מת"א
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: לוי, נגאר, ועוד.
עיין עוד ערכים קודמים.
ביב': צדוק 777 המקור: יחיא שאער מרחובות
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: עואץ' לדאני חמש ריאל ורבע, אחיו שוכר לדאני שלוש ריאל, אחיו סלימאן לדאני שתי ריאל וחצי וכן ג'וזלאן בת יחיא שתי ריאל.
כפר מחלה זה מוזכר בסמוך לישובים: מתעף, מצנעה, כבשא, הנמצאים בנפת כ'ולאן, ולכן משמע שכפר זה...
ביב': פנקס השליחות 24
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת גרופי.
ביב': צדוק 526 המקור: יחיא חדאד מר"ג
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »