לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

יישוב קהילתי בגובה 44 מ' סמוך לכביש חוצה שומרון בין אלקנה לאריאל. מקור שם המקום הפסוק "והטיפו ההרים עסיס" (עמוס ט, יג). נוסד כעמותה של יוצאי תימן בשנת תשמ"ג. לעלייה על הקרקע קדמו שלוש שנות מאבק עם המוסדות המיישבים. ביישוב קרוב ל-100 משפחות. רוב...

עיירה סמוכה לרחובות במרכז המדינה. מאות משפחות עולים התיישבו בכפר הנטוש ב-1948, רובן עולים מצפון תימן ומיעוטן מבולגריה, מרומניה, מעירק ומצפון אפריקה. רב המקום הוא ר' עובדיה יעבץ שעלה מצעדה. במקום יותר מ-30 בתי כנסת ושני בתי ספר יסודיים. מספר...

ראה: קליות.

מופקת מקליפה ריחנית המכילה שמן אתרי של שני עצים הנפוצים במזרח הרחוק ובאמריקה. בעת ייבושה הקליפה מקבלת צורת גליל כעין קנה. עיקר שימושו נפרד למיני מאפה כגון כעכים וכן לתיבול הקהוה (עם זר וזנג'ביל), זאת גם כמרפא למיחושי ראש והצטננות.

כיסוי ראש לנשים, מעין ברדס. מאפיין במיוחד את היהודיות בצנעא ובסביבתה ומבדילן מן המוסלמיות. היהודייה כיסתה ראשה בק' מגיל ינקות ועד צאתה ממעגל הפוריות. הק' עשוי אריג שחור מכותנה, קטיפה או סאטן, בגזרת ברדס בעל קדקוד מחודד הנרכס בכפתור מתחת לסנטר....

מגיע לגובה 60 ס"מ. עליו וגבעוליו נאכלים וחריפים קמעה. זרעיו שימשו תחליף לפלפל החריף ועצרו מהם שמן.

ראה: קפה.

יישוב עירוני ליד מקורות הירקון בגבול השפלה, השרון והשומרון כארבעה ק"מ מזרחית לפתח תקווה. מקור השם בערבית ראס אלעין. מזרחית ליישוב תל אפק המקראי ומפעלי המים לניצול מקורות הירקון הסמוכים. במקום שכן מחנה צבאי בריטי שניטש בתחילת מלחמת העצמאות ושימש...

ראה: מרי.

קיימים ארבעה יישובים בשם כ'ולאן, עם תוספת לשם: כ'מר כ'ולאן מדרום לצנעא, בין שבאם למעבר, ד'י כולאן צפונית לד'מאר, כ'ולאן אלשאם בצפון מערב סמוך לגבול ערב הסעודית וכן רבוע כ'ולאן שמקומה ממזרח לצנעא ומדרום מזרח לעיר תנעם. היישוב רבוע כ'ולאן נקרא כך...

חוקר המוסיקה היהודית. נולד באוקראינה ב-1899. עלה ארצה ב-1924. מראשוני החוקרים שעסקו במוסיקה של יהודי תימן. במאמר שפרסם בקובץ 'מתימן לציון' (תל אביב תרצ"ח) העלה על הכתב 22 לחנים לשירים מן הדיואן של יהודי תימן.

עיירה בצפון תימן, דרומית-מזרחית לצעדה, שהיתה בה קהילה יהודית. כיהודי צפון תימן האחרים נהנו ממעמד יותר איתן מזה של יהודי המרכז והדרום. סמוך לעלייה חיו בה כ-70 גברים. במקום לא היה בית דין וכשנתעוררו שאלות שונות פנו אל בית הדין בצנעא, מהלך חמישה...

עיר בדרום-מזרח תימן, כ-60 ק"מ מזרחית לד'מאר. מפורסם בה מסגד עאמריה שנבנה במאה התשיעית. העיר בנויה על רמה בגובה יותר מ-2,000 מ'. לפני גלות מוזע (1679) היה לה מעמד של ריש גלותא. לאחר שוב היהודים מגלות מוזע לא הורשו לגור בין החומות ובנו להם שכונה...

רהיטים במשמעות המקובלת בחיים המודרניים, דהיינו ארונות ניידים, שולחנות, כסאות, ספות ומזנונים, לא היו קיימים בתימן. במקומם היו פינות ישיבה שרופדו במזרונים לאורך קירות החדר וכן סוגים שונים של כרים קשיחים מצופים באריגים צבעוניים. את הרצפה נהגו לכסות...

מסחר זעיר. אחד המקצועות השכיחים ביותר בקרב יהודי תימן. יהודי היה נושא על גבו זעבה (תרמיל עור) ובו מיני סדקית ומהלך בין הכפרים הרבים כדי למכור סחורתו. כן נהגו רבים מבעלי המלאכה היהודים בתימן למכור סחורתם בעצמם, כגון המדארין (הקדרים), כאשר הנשים...

המונח לקוח קרוב לוודאי מן המלה הספרדית real, המציינת במקורה פיסת כסף גדולה. במדינות רבות במזרח השתמשו במונח זה לציון מטבע כסף בעל ערך גבוה. מטבע גדול מסוג זה, שעליו מוטבע דיוקנה של מריה תרזה קיסרית אוסטריה, זכה לפופולריות בתימן. זמן רב אחרי...

צמח חד-שנתי או דו-שנתי המגיע לגובה 60 ס"מ. נופו צפוף ופרחיו קטנים לבנים או בעלי גוון ארגמני. מוצאו בארצות אסיה ואפריקה הטרופית והוא רגיש לקור. עיקר הדרו, צמיחתו ופריחתו בימות החמה. מקור השם basilicum ביוונית ופירושו מלך. מתרבה על ידי זרעים...

פסלת וציירת. נולדה בתימן ב-1915. בגיל שלוש שנים עלתה ארצה עם הוריה שהתיישבו בכרם התימנים שבתל אביב. עוד בנעוריה גילתה כשרונותיה בפיסול ובציור, אך רק בגיל 50 החליטה להקדיש כל מרצה וזמנה לאמנות. נושאי יצירתה כלליים ובולט בהם נושא האימהות. השתתפה...

כינוי לכמה מן הקהילות היהודיות שעל פי המסורת נוסדו על ידי ראשוני הגולים מארץ ישראל לתימן, כגון צנעא ותנעם. על פי המסורת, כפי שהעלה אותה על הכתב ר' אברהם ערוסי בספרו 'קורא הדורות', ארבעים ושתיים שנה קודם חורבן הבית הראשון יצאו מירושלים לתימן עשרים...

במקורות התלמודיים נקרא הינדקוקי או גודגדנית. צמח בושם קטניתי חד-שנתי המגיע לגובה שני מטר. התמצית המופקת מעליו שימשה לריפוי דלקת עיניים. שיר בפי הנשים בתימן: יא גצן אלרמאן / יא פאיק עלא כל אלאגצאן / רבית חסנך למאן / רבית חסני למאן / ג'ל אלכראם...

ראה: משה בן מימון.

שכונה עירונית בחלק המזרחי ביותר של תל אביב, שהעירייה הקימה בשנת תרצ"ו. שכונה תימנית יחידה שהעירייה יזמה, הקימה וטיפלה בה. בשנה ההיא התפרצה מחלת הדבר בכרם התימנים בשל תנאי התברואה הירודים והעירייה בראשות ישראל רוקח באה לעזרת התושבים ופינתה חלק מהם...

צמח בושם ונוי חד-שנתי המגיע לגובה 60 ס"מ. נהגו לקשט בו את ראש הכלה בעת החנה.

מושב בנגב הצפוני-המערבי כשני ק"מ צפונית לאופקים. מקור השם בפסוק "פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן" (ישעיהו לה, ב). משתייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 על ידי עולי צפון תימן ונקרא תחילה בטחה. ב-1952 שבו המתיישבים למחנה העולים בראש העין שם התגוררו יוצאי...

ראה: סעדיה גאון.

שושלת סונית ששלטה בתימן בשנים 1224-1454 ובירתה זביד במערב תימן. בתקופתה היו יחסים הדוקים עם מצרים הממלוכית והיא הושפעה ממנה רבות, גם מבחינת היחס ליהודים. כרוניקות בנות הזמן מספרות על יהודים בודדים שהמירו דתם לאסלאם בתקופה זו, אך נראה שבאופן כללי...

הגשמים היורדים בתימן הם ברובם גשמי מונסון היורדים בקיץ, ובימי קדם הוקמה מערכת מפותחת של סכרים לשימור מי הגשמים לצורך החקלאות. מפורסם הסכר במארב שבמזרח הארץ, שנהרס כבר באמצע המאה השישית והביא לידי הידרדרות החקלאות. לעתים קרובות פוסח קו הגשם על...

בתימן היו מקובלות שיטות ריפוי ששימשו בהן בערבוביה בצמחי מרפא ומינרלים מתוך ספרי רפואה בערבית שמקורם ביוונית, וכן מסורות שונות שניתן להגדירן כסגולות ואמונות-עם כגון תפילות, קמיעות, לחישות והשבעות נגד "מזיקים" שונים. בתימן נחשבו היהודים כבעלי...

כפר בתימן, בקרבת העיירה נאדרה בירת מחוז עמאר. לפני עליית יהודי המקום ארצה היו בה קרוב ל-100 משפחות יהודיות. שלא כמקובל בתימן היה בה רק בית כנסת אחד. בראש בית הדין עמדו שני רבנים שצירפו אליהם אדם שלישי. עניינים יותר חשובים נידונו בבית הדין בנאדרה...

נולד בת"א ב-1951. למד באוניברסיטת תל אביב וקיבל שם תואר דוקטור (בהיסטוריה של עם ישראל). מלמד באוניברסיטת תל אביב. שימש עורך "פעמים" וכיום עורך מאסף "הציונות" של המכון לחקר הציונות. פרסם מאמרים על המחשבה היהודית ותולדות ישראל. ספרי שירה: 'פחד ואת...

מגדולי החוקרים של יהדות תימן בימינו. נולד ב-1916 בתימן בכפר סעואן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור, ובילדותו קיבל חינוך וקפדני ב"חדר" התימני. עלה ארצה עם הוריו ב-1924. דרך רבת מכשולים עבר בדרכו לאוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד אצל...

1919-1987. נולד בפתח תקווה. איש ציבור וחבר הכנסת הראשונה מטעם מפ"ם. בנעוריו עבד בפרדסים ובמפעלים. מנהיג פועלים בעירו ובעל תפקידים שונים במועצת הפועלים. בשנות השבעים והשמונים היה חבר הנהלת העיר וראש מנהל התרבות.

ראה: לחם ומיני מאפה.

בחתונה ובטקסי החנה הריקוד והשירה הם חלק מרכזי באירוע. במרכז תימן נהגו הנשים לפתוח בדעסה ואחר כך עברו למחולות מהירים וקצובים יותר במשקל 4/4. בצפון תימן (חיידאן) נהגו לרקוד בנסיבות מסוימות גברים ונשים במעורב, וכך נוצר סגנון ריקוד יותר חופשי, אשר...

יחד עם הצורפות, היתה מלאכה שהיהודים הצטיינו בה במיוחד, בעיקר בצנעא, שבה עסקו במלאכה לא רק לתצרוכת עצמית אלא אף בעבור נשים מוסלמיות. הרקמה היתה בסגנונות שונים בהתאם לאזור והתפתחו בה דוגמאות מפתיעות של צירופי דגמים וצבעים. לעתים פיתח כפר מסוים...

צמח חד-שנתי המגיע לגובה 60 ס"מ. צמח תבלין שגבעוליו ועליו העסיסיים והחריפים נאכלים לתיבול הפת. זרעיו נטחנים כתבלין הדומה לחרדל.

מלח בעל גבישים מאורכים ושקופים. תמיסתו נמרחה על האיברים הצבועים בחנה לאחר הסרתה על מנת לנקות את המקום הנצבע ולקלוט את תמיסת החטמה בשמן.

חכם ממוצא ספרדי, יליד קושטא ותושב ירושלים, שנבחר על ידי ר' משה הלוי, הרב הראשי באימפריה העות'מאנית, לכהן בתפקיד החכם באשי של יהודי תימן. תחילה כיהן בתפקיד זה ר' סלימאן קארה, הראב"ד בצנעא, אך אי-ידיעתו את הלשון התורכית ומנהגי התורכים, מנעו ממנו...

יישוב בתימן באזור הררי, מהלך יומיים מצנעא. כ-100 משפחות יהודיות התגוררו במקום והיה בו בית כנסת אחד על שם "אלבם" - ספר תורה מקודש. היהודים עסקו במסחר זעיר, נפחות, פחחות, בורסקאות, קדרות וחייטות. היו גם בעלי אדמות שעסקו בחקלאות: דגנים, קטניות, קפה...

ספרי השו"ת המקובצים בתימן, רובם לחכמים בני המאות הי"ח-הי"ט. המפורסמים: 'רביד הזהב' לר' דוד משרקי, ו'פעולת צדיק' למהרי"ץ במאה הי"ח; 'חיי שלום' לר' יחיא הכהן, 'חן טוב' לר' יחיא בדיחי במאה הי"ט; ו'זכרוני אי"ש' לר' אברהם נדאף במאה הכ'. אך ידועים...

נוסח התפילה הארץ-ישראלי שנוצר בהשפעת המרכז הקבלי בצפת ושהגיע לתימן החל בסוף המאה ה-17. בספרות הערבית-היהודית בימי הביניים כונתה ארץ-ישראל בשם "אלשאם". בתהליך שנמשך כמאתיים שנה אימצו רוב קהילות תימן נוסח זה בעיקר בשל הסידורים הנדפסים שהובאו אליה...

ראה: חמיר.

יישוב בתימן במרחק של כ-30 ק"מ מצפון-מזרח לצנעא, על דרך שיירות המסחר. עשיר באתרים היסטוריים. כ-60 משפחות יהודיות חיו בנפרד מן המוסלמים, ובהן: הזמי, דנוך', ג'ספאן, חמדי, בדיחי, עמר, והב, חראזי, מזעקי, מגורי, קהלני ומנצור. שלושה בתי כנסת (מגורי,...

משוררה הלאומי של יהדות תימן. נג'ד אלוליד, במחוז שרעב-תעז 1619-אחרי 1680. בנו של יוסף בן אביגד ובן משפחתו (משתא), קרובו של יוסף בן ישראל. נקרא שבזי על שם מקום מגוריו - הכפר שבז. חי בתקופה מן הקשות בתולדות יהודי תימן. היה שותף לאמונה בשבתי צבי...

בנו של שלום שבזי. משורר, חבר בית הדין בקהילתו ומלמד תינוקות. חי במטלה (באזור שרעב) במאה ה-17. רוב פיוטיו בקשות ותפילות על דרך הקבלה, ורבים מהם נכללו בחיבורו 'ספר המרגלית' (כתב יד). על דמותו נרקמו אגדות רבות.

מחנך ובלשן. ירושלים 1908-תל אביב 1990. אביו ר' חיים סעדיה דמתי (חס"ד) היה מעולי תרמ"ב. מראשוני החוקרים של מסורת לשון חז"ל של יהודי תימן ורוב מחקריו נתפרסמו בכתב העת 'לשוננו' בעריכת מורו, הבלשן הידוע חנוך ילון.

ראה: דייסות ומאכלי קדירה.

צמח בושם. בן-שיח רב-שנתי שגובהו 50-70 ס"מ. סגולה כנגד עין הרע על ידי קישוט כלה בצדעיה והנחתו בידי תינוק שנולד או מתחת לכרית הראש לסילוק חלומות רעים. מפיקים ממנו משקה המשמש ברפואה עממית.

בתימן לא היה מוסד של שדכן כמקצוע. לרוב עשו זאת ההורים והמכרים. גישושים ראשונים נעשו על ידי קרובים ובשלב מתקדם הוטל התפקיד ליצירת קשר מחייב על אדם מכובד בקהילה. הוא היה מביא לאבי הכלה סכום כסף כמקדמה על חשבון המוהר, ואם התרצה אבי הכלה, היה מקבל...

מושב בהרי יהודה בצד הכביש ירושלים-שער הגיא כשישה ק"מ מזרחית לשער הגיא. משתייך לאיחוד החקלאי. סמוך למושב תחנת שאיבה המעלה מים מן השפלה לירושלים ומכאן שמו. נוסד תחילה ב-1950 ככפר עבודה על ידי עולי תימן בכפר הנטוש סריס. ניטש כעבור שש שנים ויושב מחדש...

Pages