שדוכין

שדוכין

בתימן לא היה מוסד של שדכן כמקצוע. לרוב עשו זאת ההורים והמכרים. גישושים ראשונים נעשו על ידי קרובים ובשלב מתקדם הוטל התפקיד ליצירת קשר מחייב על אדם מכובד בקהילה. הוא היה מביא לאבי הכלה סכום כסף כמקדמה על חשבון המוהר, ואם התרצה אבי הכלה, היה מקבל חלק מן המוהר ובכך מביע הסכמתו לשידוכין. ההסכם נעשה בעל פה. המועדים המתאימים לשידוכין היו מוצאי חגים או מוצאי שבת. החתן לא נפגש עם הכלה אלא סמוך לטקס הכלולות.