צאלח, יחיא בן יוסף (מהרי"ץ)

צאלח, יחיא בן יוסף (מהרי"ץ)

ראב"ד ורב ראשי. מגדולי חכמי תימן בכל הדורות וחוקר מורשת יהדותה. חי ופעל בצנעא 1740-1805. נכד הדיין ר' צאלח. למד בעיקר מפיו ומפי ר' יחיא עראקי. תלמיד חבר לר' דוד משוקי. ב-1758 מונה לדיין, וב-1770, לאחר פטירת הדיין ר' פינחס הכהן עראקי, מונה לראב"ד ולרב ראשי לקהילות תימן עד למותו. בצעירותו כתב חיבורים ברוח שיטת רבו ר"ד משרקי ותמך בשו"ע ובקבלה גם בניגוד למסורת תימן. חיבוריו: 'הגדה לפסח', 'סדר הושענות' ו'מעיל קטון' - פירוש לקיצור השל"ה (מהדורת אפרים יעקב), וכן התחיל לערוך סידור. לאחר פטירת רבותיו שינה השקפתו בהשפעת הקבלה ובהשפעת ר"י צעדי והחל לתמוך במסורת תימן אף בניגוד לכל הפוסקים ואף בניגוד לתלמוד הבבלי. ב-1776 החל לערוך מחדש את תכלאל 'עץ חיים' ובו תיקן, הגיה, השלים והוסיף עד סמוך למותו. בסידורו אמנם הכריע כמסורת תימן אך שילב מנהגים שרווחו בזמנו בציבור בתנאי שלא סתרו את מסורת תימן. סידורו, שהוא הבסיס לנוסח הבלדי, עצר את הסחף לכיוון מסורת ספרד והפירוש עליו הוא המקור החשוב ביותר לחקר מנהגי התפילה בתימן. מהרי"ץ נחשב לעורך האחרון של הסידור התימני. השפעת סידורו וחיבוריו האחרים על יהודי תימן מכרעת, לפי שסידורו פשט כמעט בכל רחבי תימן וכל מתפללי נוסח הבלדי מתפללים על פיו. אף חלק ניכר ממתפללי נוסח השאמי מושפעים מהכרעותיו. לאחר עליית יהודי תימן לארץ גברה השפעתו לפי שהסידורים התימניים הראשונים שנדפסו בארץ היו בנוסח הבלדי שערך. מספר חיבוריו ואיכותם ללא תקדים בתימן ובכולם ניכרת תמיכה ללא סייג במסורת תימן בהתאם לגדולי הפוסקים שהשפיעו על תימן: רס"ג והרמב"ם, ובמחבר השו"ע ראה משלים להרמב"ם. הרבה להזכיר את מנהגי תימן ולהביא מדברי חכמיה ונחשב לבקי ביותר במסורת תימן ובספרות הרבנית בכלל. מצבו הכלכלי היה טוב. בצעירותו התפרנס מצורפות ואחר כך היה סופר סת"ם. שלח סחורות יקרות להודו כדי שידפיסו באירופה את ספריו אך ללא הצלחה. חיבוריו האחרים: שו"ת 'פעולת צדיק' - 757 תשובות, החיבור המקיף ביותר מסוגו בתימן (מהדורת האחים נדאף, ת"א); 'זבח תודה' - פירוש הלכות שחיטה בשו"ע (כלכתה); 'חלק הדקדוק' - מסורות לתנ"ך; 'שערי קדושה - הלכות שחיטה' (בומבי); 'שערי טהרה' - הלכות נידה בערבית (ירושלים), ועוד.