סליחות

סליחות

הפיוטים הרבים הנאמרים בסוף תפילת שחרית ביום כיפור. סדר הסליחות מורכב מן הפתיחה "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך" שעיקרה פסוקי מקרא ומשני חלקים. בחלק הראשון פיוטים לפייטני ספרד (על פי סדר החשיבות): יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא ואחרים, וכן לפייטני תימן כגון: דניאל בירב פיומי, דוד עדני, צאלה בן יחיא ומהרי"ץ. לאחר כל סליחה אומרים י"ג מידות. החלק השני, שהוא הגרעין היסודי של סדר הסליחות, ידוע בשם "נצ'ד אלרחמים" ומקורם בתקופת הגאונים. רבים מן הפיוטים כתובים ארמית, משני סוגים: א. הרחמין, פיוטי ענייה (ליטניות) הכוללות את מלת הקבע "הרחמן" או "רחמנא"; ב. המרנות, הפותחות ומסיימות במלים "מרנא דבשמיא". במנהג הקדום ניתנה העדיפות, מבחינת הזמן, לנצ'ד אלרחמים על פני הסליחות המאוחרות להם. בראש השנה, לפחות בנוסח הבלדי, לא נאמרו סליחות אלא פיוטים בודדים בלבד, בניגוד למנהגי עדות אחרות: "אחות קטנה" קודם ערבית בליל יו"ט ראשון; "עת שערי רחמים" ו"המלך ה'" לפני התקיעות; 2-4 פיוטים לאחר ערבית בליל יו"ט שני (בניגוד לפסיקת הרמב"ם שאין לומר דברי תחנונים בימים טובים).