מנצורה, שלום בן יהודה

מנצורה, שלום בן יהודה

צנעא, תק"ס-תרמ"ה (1800-1885). מגדולי חכמי תימן במאה ה-19. תלמיד אברהם אלשיך. נודע בחריפות שכלו. בתקצ"ה (1835) יצא בשליחות אב"ד צנעא ר' יוסף קארה לבדוק את הרבנים ואת השוחטים שבכפרים ובעיירות. בתרי"ד (1854) נתמנה לנגיד. מתלמידיו: נכדו ר' יחיא יצחק הלוי ור' אברהם בדיחי. חיבוריו: 'נר מצוה' - על התורה (כתב יד), 'זבחי תודה' - הלכות שחיטה וטרפיות (כתב יד), 'שמיטה שביעית' - ענייני גלות וגאולה (כתב יד). נהג לכתוב הערות בשולי ספריו.