מנאכ'ה

מנאכ'ה

עיר גדולה בתימן בלב הרי חראז (בגובה 2,200 מ'), במרחק של כ-90 ק"מ מערבית לצנעא. הקהילה היהודית העשירה ביותר בתימן לאחר קהילת עדן. סמוך לעלייה היו בה כ-600 נפש (כ-80 משפחות) שהתגוררו בשכונה נפרדת מחוץ לחומות. היחסים עם המוסלמים היו תקינים. שלושה בתי כנסת - צאלח, נדאף וגיאת (שניים שאמי ואחד בלדי). הקהילה היתה מרכז לקהילות היהודיות באזור חראז וצעפאן. היה בה בית דין של שלושה ששירת את הקהילות בסביבה, ומאידך גיסא היה נתון לסמכות קהילת צנעא. לצד רב הקהילה היה העאקל, שאת סמכותו ושכרו קיבל מן השלטונות ועל כן כוחו היה גדול מן המארי. כמה משפחות במ' סייעו בהברחת יתומים כדי להצילם מסכנת ההתאסלמות. בדרך כלל היה מצבם הכלכלי של יהודי המקום טוב וקרבתם לצנעא סייעה לחיי הרוח שלהם. רבים מהם עסקו במסחר, יצוא ויבוא: קפה, מלח, בדים, תבלין ובשמים, צימוקים, תמרים וסוכר. אחרים עסקו בנפחות, בצורפות, בנגרות, ברתכות ובעבודות עור. השוק המקומי התקיים ביום ראשון ("סוק אלאחד"). משפחות ידועות במקום: גדקה, שרעבי, ונה, טביב, ערוסי, משרקי, צאלח, צוביירי, גיאת, כהן, דאר. יוצאי מ' נקלטו בישראל בשלושה ריכוזים: קריית אונו, קריית בנימין וקריית ים.