הלוי, דוד בן ישע

הלוי, דוד בן ישע

חי במחצית השנייה של המאה ה-15. מוצאו בחמדה שבתימן. כונה גם אלעדני על שם ששהה תקופה מסוימת בעדן. חניך האסכולה המימונית ומאחרוני חכמי תימן שיצירתם כתובה בהשפעת הספרות העברית בספרד בימי הביניים. משכיל מובהק שהתעניין בתחומים רבים וברדיפתו אחר החכמה הרבה לנדוד ברחבי תימן. מבחינה כלכלית ומשפחתית לא שפר חלקו והוא חי חיי דחקות. חיבוריו: 'אלוג'יז אלמגני' (מהדורת י' קאפח, קרית אונו תש"ס); 'שרח אלקואעד' - פירוש יג עיקרים להרמב"ם (כתב יד); ביאור על ה'יד החזקה' להרמב"ם בצורת שאלות ותשובות (עד פרק טו מהלכות מאכלות אסורות. כתב יד); 'שרח אלפאט' מן אלחבור' - פירוש מלים קשות ב'יד החזקה'. כתב יד); 'פירוש הלכות קדוש החדש להרמב"ם' (הדפיסו צבי לנגרמן, המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן, ירושלים תשמ"ז); פירוש על 'זיג' אלממתחן אלמט'פרי' - הערות לספר תכונה ערבי (כתב יד); פירוש על 'מעאריג' אלפכר אלוהיג" - כנ"ל (כתב יד); פירוש על 'אלתבצרה לאלכ'ארקי' - כנ"ל (כתב יד); 'שרח גיאת" - ביאור הלכות שחיטה להרמב"ם (כתב יד); 'אלג'אמע' (=המאסף) - 'מילון עברי-ערבי למשנה וליד החזקה' (מהדורת ש' גמליאל, ירושלים תשמ"ח); פירוש ס' המצוות להרמב"ם (ידוע רק מאזכורי המחבר בס' אלוג'יז אלמגני); שלוש פרודיות בסגנון המקאמה ו-19 שירים, רובם עוסקים בגורלו האישי.