הכהן, יחיא בן שלום

הכהן, יחיא בן שלום

רב ודיין, מגדולי חכמי צנעא במאה ה-19. נולד בצנעא בתקמ"ז ונפטר בתרכ"ז (1787-1867). מתקצ"ד (1834) לערך שימש בבית דינו של ר' יוסף קארה ולאחר פטירתו כיהן בבית דינו של בנו ר' שלמה. ראש בית הכנסת בית אלכסאר. נטה אחרי נוסח שאמי ובהשלכות ההלכתיות הנובעות מכך, אך בעניינים מסוימים נשאר אדוק במנהג הבלדי. עסק בתורת הקבלה הלכה למעשה על פי כוונות האר"י ואלה מילאו את כל חייו. נראה שהיה מעורב בפרשת שוכר כוחיל הראשון (כתב מעשה בית דין בעניין גירושי אשת כוחיל מבעלה), אך אין לדעת אם התייחס אליו באהדה או בהסתייגות. חיבורו: ספר 'חיי שלום' - טעמים על התורה ושו"ת בהלכה (חלקן נדפסו בספר 'קיץ המזבח' לר"ח כסאר, ירושלים תשמ"ב). שרידי תשובותיו בדיני ממונות הדפיס י"ל נחום ('מיצירות ספרותיות מתימן' חולון תשמ"א).