ירושלים

ירושלים

על פי מסורת יהודי תימן גלו אליה מירושלים סמוך לפני חורבן הבית הראשון, דבר התואם את המסורת הלשונית שבפיהם. על פי מסורת אחרת הגיעו יהודים מתימן לירושלים עם הכ'ליף עומר הראשון, כובש העיר ב-635. במאות ה-12-13 היתה קהילה תימנית בירושלים ולה בית כנסת משלה. באמצע המאה ה-15 עלתה לעיר קבוצה גדולה מתימן, אך קהילה תימנית לא נוצרה אלא בעקבות העליות הגדולות מ-1881 (אעלה בתמר) ואילך. הקהילה השיגה עצמאותה על פי פירמאן מן השלטון העות'מאני בקושטא רק ב-1908. עוד לפני כן הוקמו בתי כנסת, מערכת חינוך עצמאית, מערכת שד"רות ומוסדות עדתיים וחברתיים שונים. ברחבי ירושלים הישנה הוקמו שכונות רבות בעבור עולי תימן, בכללן: כפר השילוח, משכנות, נחלת צבי, שערי פינה, נחלת שמעון ונחלת אחים. הארגון העדתי איבד את חשיבותו עם הקמת המדינה ועיקר פעילותו מתרכזת בפעילות חברתית-תרבותית ובניהול בית קברות.