טביב, מרדכי

טביב, מרדכי

1910-1979. אחיו הצעיר של אברהם טביב. נולד בראשון לציון. למד בחדר מסורתי עד גיל בר מצווה ולאחר מכן יצא לחיי עבודה בחקלאות, בבניין, בתעשייה, בנמל תל אביב, בשמירה, ועוד. אוטודידקט מובהק. לאחר חברות קצרה בקיבוץ נען התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. חבר ה"הגנה" מנעוריו. בשירותו בצה"ל נודע כאיש עט מחונן והוא גויס לתפקיד קצין תרבות בחטיבה 8 בפיקוד מעריצו יצחק שדה הנודע. כל ימיו מעורה בפעילות ציבורית: בנוער העובד ובהסתדרות וכן חבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים. ביכורי שיריו נתפרסמו ב"דבר" בעריכתו הספרותית של דב שטוק (סדן) ומאז רבתה והתגוונה יצירתו: שירים, מאמרים, מחזות וסיפורים. ראשון ספריו 'כעשב השדה' (עם עובד, תש"ח) זכה בפרס רופין. ספרים אחרים: 'דרך של עפר' (1954, פרס אוסישקין), 'כערער בערבה' (1957, פרס אהרונוביץ), 'כנורו של יוסי' - מחזה (1960), 'שלמה המלך והדבורה' - מערכון לילדים (1962), 'מסע לארץ הגדולה' (1969). לאחר פטירתו יצאו לאור: 'סיפורים' (1985), 'בצל הימים - שירים ומכתבים' (1987). ממייסדיו ועורכיו של הביטאון שלוחות לעולי תימן, ו"מפגש", במה משותפת ליוצרים יהודים וערבים, ועורכו הראשי של הירחון "מבואות" לספרות ואמנות.