חמיר

חמיר

ממלכה בתימן שהתקיימה מן המאה הראשונה לפני הספירה ועד 525 לספירה ושלטה על רוב הארץ. קרויה על שם אחד משבטי דרום תימן. במאה הרביעית רבתה השפעת היהודים בממלכה ובית המלוכה קיבל עליו את היהדות. בירת הממלכה היתה העיר מארב. הידיעות על הממלכה שאובות בעיקר מכתובות בשרידי מקדשים ובציוני קבורה. ממלכה מפותחת שהתבססה על חקלאות, סחר אבני חן ובשמים. מפעל מים גדול היה בבירה מארב - סכר שאורכו כ-600 מטר שנאגרו בו מי גשמים ושהסתעפו ממנו תעלות השקיה. בבית שערים הסמוכה לחיפה (קריית טבעון) נמצאו קברי יהודים מח' במאה השלישית לספירה. יוסף ד'ו נואס, המלך היהודי האחרון של הממלכה, יצר קשר עם מר זוטרא מזרע בית דוד בטבריה ופעל נגד הנוצרים בארצו, ובמיוחד נגד הקהילה הנוצרית הגדולה בנג'ראן שבצפון תימן. בתגובה, ועל פי פניית ממלכת ביזנץ הנוצרית, פלשו כוחות נוצריים מחבש הסמוכה והביאו לחיסול הממלכה היהודית. סיף ד'ו יזן, מצאצאי המתייהדים בתימן, ניסה לחדש את ממלכת ח', אך ללא הצלחה.