חלבה (גרגרנית יוונית)

חלבה (גרגרנית יוונית)

צמח חד-שנתי המשתייך לקטניות ועליו מורכבים משלושה עלעלים. פרחיו בצבע קרם והפרי הוא תרמיל שבתוכו 10-20 זרעים. כשהצמח יבש נודף ממנו ריח נעים. מולדתו קדמת אסיה והוא משמש לחציר ולמספוא. מזרעיו מכינים את הח'. בוררים את הזרעים עד שכולם "חבה ווכתה" וטוחנים אותם. משרים במים למשך חמש שעות להוצאת החומר המריר והצהוב שבזרעים, שופכים את המים, בוחשים וטורפים עד להקצפה, להלבנה ולהמתקה. תוך כדי פעולה זו מוסיפים מים ומלח. ומוסיפים זחוק על כל תבליניו ומרכיביו. הח' משמשת לליפות הפת ולהגברת התיאבון וכן למריחת פני הבצק כדי שיד האופה לא תידבק בו בשעה שהיא מצמידה אותו אל קיר התנור. סוגים שונים בח' המוכנה: "פלוס" - טחינתה גסה; רתוחה - לאחר ההקצפה כדי שתשתמר למספר ימים (הח' רגישה לחום ומתקלקלת מהר) אך הדבר פוגע בערך התזונתי; חמוצה - תוספת ניכרת של חומץ יין ועלי כוסבר, לימות הקיץ החמים, על פי מאמר חז"ל: החומץ יפה לשרב (שבת דף קיג, ב). בגלל ערכה הרפואי היא נאכלת כיום על ידי בני כל העדות בישראל. בימי קדם נאכלו כל חלקי הצמח. על פי מחקרים חדישים חשובה הח' במיוחד להורדת רמת הסוכר בדם אף שאינה מכילה אינסולין, מאחר שהיא מכילה חומר המעורר את קרומי התאים לספוג את הסוכר שבדם. בחנויות למוצרי טבע ובבתי מרקחת מצויות טבליות ח'. נזכרת במקורות חז"ל בשם תלתן או רוביא ומתקופת הגאונים גם בשמה הערבי חלבה.