הדו

הדו

בימי הביניים האמצעיים (המאות ה-13-8) שימשה עדן, הנמל הדרומי של תימן, התחנה העיקרית של נתיב המסחר הבינלאומי החשוב ביותר באותם ימים מאגן הים התיכון אל תת-היבשת הודו. על פי אחת המסורות ראשית הקהילה היהודית בהודו ביהודים שהיגרו אליה מתימן, אך ידיעות מבוססות על הגירה יהודית מתימן להודו הן רק מן המאה ה-18 בעקבות התפתחות המסחר בין אירופה להודו דרך ים-סוף. בתקופה זו התפתחה העיר מוכ'א שבים סוף על חשבון נמל עדן. המהגרים היהודיים מתימן עסקו תחילה במסחר אך ברבות הימים מילאו רבים מהם תפקידי דת, כגון שוחטים, מוהלים וחזנים. אף שמספרם היה ניכר בקהילות היהודיות, לא נוצרה מעולם קהילה תימנית בהודו. בראשית המאה ה-19 היגר מצנעא להודו בן למשפחת עראקי ואחד מצאצאיו, אלעזר עראקי, הקים את הדפוס העברי הראשון בהודו. נראה שיסודות לא מועטים בתרבות תימן, בייחוד בדרומה וכולל יהודיה, מקורם בתרבויות הודו.