ד'מה (חסות)

ד'מה (חסות)

הסדר שנתקבל כהסכם בימי מוחמד נביא האסלאם ביחס לקיום קהילות שאינן מוסלמיות (יהודים ונוצרים) במסגרת המדינה המוסלמית: השליט המוסלמי מתחייב להגן על מי שנכללו בהסכם החסות ומבטיח להם הגנה על חייהם ורכושם, חופש הפולחן והתנועה, תמורת תשלום מס שנתי (ג'זיה). ברבות הימים נוספו חוקי אפליה כתנאי לקיום הסדר החסות. בני החסות כונו "ד'מיון", אך בדורות האחרונים קיבל המונח "ד'מי" בתימן משמעות של אדם שפל ונחות במעמדו.