גזרת העטרות

גזרת העטרות

האיסור שהוטל על יהודי תימן ב-1667 לחבוש לראשם מצנפות (בערבית: עמאים, יחיד: עמאמה), סמל לאדנות ולמעמד מכובד, בעקבות הפעילות המשיחית בשנה זו. היתה זו גזרה אחת מתוך סדרת גזרות ששללו מיהודי תימן זכויות שונות בעקבות הפעילות המשיחית בשנה זו, אך זו סימלה בעיניהם יותר מכול את ההחמרה שחלה במצבם המדיני. ר"ש שבזי, שהיה עד למאורעות, מרבה להזכירה בשיריו. השימוש בעטרה היה בניגוד ל"תנאי עומר" שנועדו להפלות לרעה את מי שאינם מוסלמים. הסרתה גרמה לכך שהיהודים השתמשו בכובעים קטנים לא מהודרים (כופיה) לכסות ראשם על פי צו המסורת היהודית.