קולופון

קולופון

פסקה שכותב הסופר, לרוב בדף האחרון של כתב היד, ובו הוא מציין את שמו, מקום ההעתקה ותאריכה. הסופרים בתימן נהגו להוסיף פרטים אוטוביוגרפיים ואחרים בקולופון ולעתים האריכו בכך עד כדי הפיכת הקולופון לכרוניקה בעלת חשיבות תיעודית רבה ביותר. הקולופונים של כתבי היד בתימן משמשים אפוא מקור היסטורי ראשון במעלה, לעתים מקור בלעדי לאירועים חשובים. הקולופון הארוך והחשוב ביותר נכתב לאחר חומש במדבר בהעתקה של התורה על ידי סעדיה הלוי בשנת 1669 ובו תיאור יהודי בלעדי, מפורט ובן הזמן של מאורעות השבתאות בתימן (פרסמו י' טובי, עיונים במגילת תימן).