צדוק, חיים

צדוק, חיים

נולד בצנעא שבתימן ב-1915. עלה ארצה ב-1930. עבד בריצוף בירושלים ובחולון והיה ראש אגודת הרצפים מטעם מועצת הפועלים. עם ראשית העלייה הגדולה מתימן ב-1943 החל לפעול בקרב העולים מטעם ההסתדרות ולאחר מכן מטעם הסוכנות היהודית. עם הפסקת העלייה ב-1945 נשלח לעדן לטפל ב-3,000 פליטים שנותרו בעדן והמשיכו לנהור מכל רחבי תימן לעדן. באפריל 1946 יצא לכמה קהילות מרכזיות ולצנעא כדי לעצור בעד זרם היציאה המסוכן שלא היה לו מוצא בעדן. אז יזם ייסוד בית ספר מתקדם בצנעא בהסכמת רבני הקהילה ולשם כך נשלחו שלושה צעירים לעדן ללמוד בקורס מזורז לעברית שארגן עובדיה טוביה. סייע בהברחת עשרות יתומים לעדן. בנובמבר 1948 היה מנהל האגף לעולי תימן במבצע על כנפי נשרים. ב-1969 היה שליח עלייה מרכזי באיראן. מאז צאתו לגמלאות פרסם ארבעה ספרים: 'באוהלי תימן' (1980), 'משא תימן' (1985), 'מן המיצר' (1989), 'יהדות איראן' (1991).