נפחות ופחחות

נפחות ופחחות

אחד המקצועות החשובים והנפוצים בתימן, כיוון שהנפח ייצר כלי נשק וכלי עבודה לבעלי מלאכה אחרים ובעיקר החקלאי: מחרשות, אתים, קרדומות, מעדרים, פטישים, גרזנים, מגלים ועוד. בסוג זה של נפחות נדרשה עבודת צוות של שני נפחים לפחות להכות בברזל המלובן ולחשלו בעודו לוהט ולהפעיל את המפוח. עבודת הנפחים היתה עבודה פיסית קשה ונעשתה בתנאים קשים. לעתים נאלץ הנפח לגור לבדו או רק עם משפחתו ביישוב ערבי אך הרווח היה יפה כיוון שמלאכתו היתה חיונית מאוד לחקלאי המוסלמי. הנפח נקרא 'חדאד', והוא שם משפחה נפוץ בתימן. מספר הנפחים היהודים פחת בדורות האחרונים והמלאכה עברה לידי מוסלמים. המשבר שפקד את הנפחים נבע בין היתר ממחסור בפחמי עץ בקרבת צנעא. הפחח (מתנך), על שם חומר הגלם שהשתמש בו, פח (תנכה) נפט ריק מיובא שהיה זמין, ייצר כלים שונים: קומקומים, קערות, צלחות, כוסות, דליים, מכלים, קופסאות, משפכים ועששיות נפט. הפחח, שנדד בכפרים עם כלי עבודתו וביצע עבודה לכל דורש, התחרה בקדר.