נדאף, אברהם בן חיים

נדאף, אברהם בן חיים

נולד בצנעא ב-1866 ונפטר בתל אביב ב-1940. עלה ארצה בתרנ"א (1891) והשתלב מיד בפעילות הציבורית בקרב עולי תימן עד שהפך להיות ראש הקהילה בצד ידידו הרב שלום אלשיך שכיהן כרב הקהילה. השתית את פעילות הקהילה על יסודות מודרניים ופעל ללא הרף לעצמאותה ולהיפרדותה מן הכולל הספרדי עד שהושג הפירמאן מן הממשלה התורכית בתרס"ח (1908). הקים תלמוד תורה ("תורה אור"), ישיבות וקופות גמ"ח, יזם הדפסת ספרי קודש ובראשם התאג' והתכלאל. הקים מערכת של שד"רות ויצא בעצמו כמה פעמים לתימן לצורך גיוס כספים. לאחר מלחמת העולם הראשונה פרש מהנהגת הקהילה בירושלים לאחר שלא יכול לעמוד בפני הדור הצעיר של ההנהגה והשתקע בתל אביב. היה תלמיד חכם ומשכיל מובהק. ערך לראשונה ביבליוגרפיה לחיבוריהם של חכמי תימן בשם 'שרידי תימן' (ירושלים תרפ"ח). פרסם מאמרים על תולדות יהודי תימן וכתב רבות בענייני הלכה. הותיר אחריו ארכיון חשוב. הוציא לאור בירושלים את תכלאל 'עץ חיים' (תרנ"ד) ואת התאג' (תרנ"ה). חיבוריו: 'ענף חיים' - הערות לפירוש תכלאל 'עץ חיים' למהרי"ץ (נדפס כנספח לתכלאל במהדורתו); שו"ת 'זכרוני אי"ש', עם חבריו ר"י הלוי ור' שמואל בדיחי (א'ברהם, י'חיא ש'מואל. נדפס בשם 'ענף חיים זכרוני אי"ש', ירושלים תשמ"א); ספר 'פתרון טוב' על התורה - מאמרים הלכתיים (נדפסו בכתב העת "תורה מציון"); 'אוצר שרידי תימן' - רשימת חיבורי חכמי תימן (תל אביב תרפ"ח); קונטרס 'זכור לאברהם' - זכרונות (מהדורת י' רצהבי, 'פרקים בתולדות ירושלים' ב, ירושלים).