משה, מנחם ובנין

משה, מנחם ובנין

משפחת משה (בלהג היהודי המקומי: מיסה) החזיקה בידה את ההנהגה של קהילת יהודי עדן מאז כיבוש העיר בידי הבריטים ב-1839. ראש המשפחה היה מנחם משה שעשה את עושרו המופלג כספק לצבא ולממשל הבריטי וכונה בשל כך הרוטשילד של המזרח. עם מותו ב-1863 עברה ההנהגה לידי בנין, השני שבין חמשת בניו, והוא המפורסם מבני המשפחה ועליו נודעה גם בשם משפחת בנין. לאחר מותו ב-1922 עברה ההנהגה לידי אחיו יהודה. בנין ויהודה היו שמרנים ועמדו בעוז נגד כל תמורה חברתית ותרבותית של בני הקהילה ורק לאחר פטירת יהודה והעברת ההנהגה לידי סלים, אחד מנכדי המשפחה, נפתחה הקהילה לפעילות ציונית ולקידום החינוך, כולל חינוך לבנות. משפחת משה, ובעיקר בנין, נודעו בשל נדיבותם הרבה ליישוב היהודי בארץ ישראל וכן הסיוע הגדול שהגישו לפליטי תימן שבאו לעדן בדרכם לארץ ישראל. במהלך המאה העשרים עלו ארצה רבים מבני המשפחה וחלקם הגיעו גם בה לעושר מופלג.