מרקים

מרקים

כולם מתובלים בחואיג'. מרק בשר (או עוף): נתחי בשר בקר (מחלקים המכילים רקמות שומן) מבושלים בכמות מים מתאימה ובתוספת ירקות (תפוחי אדמה, בצל, קישואים וכיו"ב) המוספים באמצע תהליך הבישול. מקובל כמאכל יום יומי מרכזי בתימן. מרק בית אלערס: מרק בשר מועשר בכמות מרובה של בשר בקר מובחר. מוגש כמאכל מרכזי מכובד בשמחות ומכאן כינויו. מרק דבא (דלעת): מרק ללא בשר, מבושל על בסיס דלעת בתוספת ירקות ומעט שומן. מקובל בעיקר בבתי עניים שידם אינה משגת לקנות בשר. מרק כרשה: כרס פרה בתוספת ירקות. יש המכינים את הכרשה כתבשיל צלי מאודה מתובל בחואיג'. מרק רכבה: ברך פרה. יש המייחסים לו סגולה לחיזוק הברכיים. מרק כרעי: רגל בקר בתוספת בצל ושום. מקובל להגישו חם בשל תכונתו להיקרש מהר. מרק מעלוטה (חלוטה): מרק מבשר בקר או עוף מעובה בבלילת קמח המוספת לקראת סוף הבישול. מקובל בעיקר בכפרים. מרק אכוע: בשר זנב בקר בתוספת עשבי תיבול. מתבשל משך כל הלילה. מרק קיד: אבר שור. מקובל בעיקר כמאכל למעוטי יכולת. יש המבשלים אותו כצלי ברוטב. מרק בז: עטין פרה. יש המבשלים אותו כצלי ברוטב. מרק פאצוליה: שעועית לבנה יבשה בתוספת רסק עגבניות, בצל מטוגן ומועשר בבשר בקר ועצמות. מאכל זה השתרש בין יוצאי תימן בארץ בהשפעת המטבח הספרדי.