מלחאן

מלחאן

כפר של יהודים שמנה קרוב ל-250 משפחות. בתי האבות הראשיים היו קהלני, מליח, דהבאני וערוסי. במקום זה קיים היה בית כנסת גדול בנוסח שאמי. העאקל במקום היה יעיש קהלני. יהודי המקום התפרנסו ממלאכות כגון נפחות, סנדלרות, תיקון כלי חרס ("מלג'ם"), תפירת אוכפים ("מווטף") וכן רוכלים בכפרים, שבכל יום שישי היו חוזרים לביתם עמוסים במצרכי מכולת: מיני דגן, קפה, חמאת בקר מותכת ("סמנה"), וכדומה. ב-1942 עלו רוב תושבי הכפר (כמאה משפחות) לארץ-ישראל ורובם התיישבו תחילה בטירת שלום.