חוקי אפליה

חוקי אפליה

חוקים שנועדו להשפיל את מי שאינם מוסלמים, להחלישם מבחינה כלכלית ולבודדם מאוכלוסיית הרוב המוסלמית. על פי המסורת המוסלמית נתקבלו החוקים הללו על ידי הכ'ליף האומיי עומר השני (717-720). הם נהגו בתימן בימי השלטון העבאסי אבל לא נהגו תחת השלטון הזיידי אלא רק מן המאה ה-16. להלן כמה מחוקי האפליה הבולטים: איסור בניית בתים גבוהים משל המוסלמים; איסור פתיחת חלון כנגד חצרו או חלונו של מוסלמי; איסור הקמת בתי כנסת חדשים; איסור לבישת מלבושים מהודרים וצבעוניים; חיוב הליכה לשמאל המוסלמי; חיוב הקדמת שלום למוסלמי; איסור רכיבה על סוס; רכיבה על חמור כשהרגליים בצד כרכיבת נשים; איסור נשיאת נשק; איסור לימוד הקוראן; איסור להשפיע על מוסלמי להתגייר. ההקפדה על חוקי האפליה היתה חמורה בערים, פחותה הימנה בכפרים והתעלמות כמעט מוחלטת ממנה בקרב השבטים בצפון, במזרח ובדרום.