ביצ'א

ביצ'א

העיר הדרומית-המזרחית ביותר בתימן תחת שלטון האמאם. התקיימה בה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור שמנתה 80-100 משפחות. יהודי ב' היו במצב כלכלי טוב. רובם עסקו בצורפות ובמסחר זעיר, ומיעוטם באריגה, בעיבוד עורות, בקדרות ובייצור לבנים, ואף היו בעלי אדמות שעסקו בחקלאות. היהודים גרו ברובע משלהם (קאע אליהוד), על גבעה מעל לעיר המוסלמית. בתיהם היו בני שלוש-שש קומות בהתאם למצב הכלכלי ולגודל המשפחה. במקום היו חמישה בתי כנסת, הגדול בהם של משפחת זכריה שהנהיגה את הקהילה: דיינים, מקדשים ומסמיכים תלמידי חכמים לא רק בקהילתם אלא גם בקהילות קטנות מסביב, וסמכותם מגעת עד חבאן. הידוע בהם ר' סאלם מת'נה זכריה. היו שם שלושה בתי קברות: לצדיקים ומורים ומקובלים, לכוהנים ולשאר בני הקהילה. בית הדין היה החשוב ביותר באזור. לדבריהם ראשוני היהודים התיישבו במקום לפני 200 שנה, ובהם משפחת זכריה, שמקורה בחבאן. מוצא המשפחות האחרות בצנעא, בד'מאר, ברדאע ובאלסואדי (ממערב לב', והיו בה 15 בתי יהודים ובית כנסת גדול).