ביחאן

ביחאן

שם מחוז והעיר המרכזית בו - ביחאן אלקצב, בגבול בין האזור שהיה בשלטון האמאם לבין זה שהיה בשלטון בריטניה, באזור מדברי של חולות נודדים על דרך הבשמים העתיקה. בתקופה הרומית פרח האזור בגלל סחר הבשמים והתדלדל לאחר התפשטות הנצרות. בספר 'נור אלצ'לאם' לר' נתנאל בן ישע נכתב כי ביחאן היא דקלה (בראשית י, כז). בסוף המאה ה-15 פעל בה משיח יהודי ולאחר שנתפש ונהרג על ידי השלטונות טוהרה חצרמות כולה מיהודים. במאה ה-19 סבלו היהודים מן המאבק בין התורכים לבין האנגלים. יהודים גרו בביחאן אלקצב ובארבעה כפרים בסביבה: עילאן, שרכה, עאליה, ורונה, בחסות השיך שריף חוסין אבן אחמד. היו כ-30 בתי יהודים בביחאן אלקצב וכ-20 משפחות בכפרים הנ"ל. רוב היהודים היו צורפים ואורגים ומיעוטם רוכלים. לכמה משפחות היו אדמות בחארב השכנה. יהודים ומוסלמים גרו אלה ליד אלה והיחסים ביניהם היו טובים. היה במקום בית כנסת אחד (שאמי) שמייסדו מרי סעיד קשא מצנעא. מרי אחר שבא מצנעא היה סאלם יוסף צנעאני. בית העלמין נמצא במערב העיר. בית כנסת אחד היה בעילאן, ששימש את כל יהודי הכפרים בסביבה. בית הדין היה ממשפחות מורי ומנשה. לדבריהם גרו בביחאן דורות רבים והגיעו אליה מביצ'א, מחבאן, מרדאע, מסואדי, מצנעא וממקומות אחרים. עיסוקי היהודים: צורפות, אריגה, מסחר, קליעה ומעט חקלאות. עלו ארצה ב-4.12.49 והתיישבו על חורבות הכפר הנטוש עג'ור.