מַאוּרַה

בכפר היתה קהילה יהודית עתיקה.

נותרה בידינו כתובה אשר נכתבה בכפר בשנת בפ"ב- תקל"א-1771, בנשואי יוסף נגאר וסעידה סאהי. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' משה בן ר' סעדיה ור' סעדיה בן שלום.

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: יחיא חלא, אשר תרם ריאל. כיון שסמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך, לא מובן לי למה נרשם תורם אחד בלבד. אולי הרשימה חסרה. בקהילה היה בית כנסת אחד גדול.

שם המשפחות בכפר סמוך לעלייה: קרואני, זאיד, לוי, גיאת הלוי, צארום, פנחס, מוסא, צאיג, ראובן, עוזרי ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 9 יהודים: 4 זכרים, 5 נקבות, 7 יתומים, רווק אחד ונשוי אחד. גיל העולים: 4 ילדים וחמשה נערים. שם המשפחות: גיאת, כיזח, מארי ונגאר.