לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

זמר ומלחין. נולד בתל אביב ב-1950. למד מוסיקה בקונסרבטוריון. שירת בתזמורת חיל האוויר במקצועו כפסנתרן וכמלחין. בסוף שירותו הצבאי החל לכתוב שירים לעצמו. חלק מלחניו כוללים מוטיבים תימניים-מזרחיים. מתרכז בליווי ובנגינה לזמרים אחרים: ששי קשת, אילנית...

נולד בנחליאל שבחדרה ב-1932. ראשית חינוכו ב"חדר" ובתלמוד תורה לילדי תימן בשכונה. פעיל בנוער העובד ועד גיוסו לצה"ל עבד במחצבה, בפרדס ובגן. עסק בהוראה ולמד באוניברסיטה העברית (מקרא ולשון עברית) עד 1961. בשנים 1961-1964 ניהל סמינר למורים עבריים בריו...

במהלך המאה ה-19 שלחה "האגודה להפצת הנצרות בקרב היהודים" (Association for Promoting Christianity among the Jews) שמרכזה בלונדון לפחות ארבעה שליחים לתימן במטרה לנצר את יהודי תימן הנדכאים: יוסף וולף, יוסף שמואל, הנרי אהרן שטרן והאיג (שלושת הראשונים...

מושב בגבול הר יהודה והשפלה כשני ק"מ דרומית-מערבית לשער הגיא בצד הכביש שער הגיא-צומת שמשון. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 ככפר עבודה לעולי תימן. עם הזמן נתחלפה האוכלוסייה בעולי קוצ'ין. ענפי המשק בראשיתו: לול, ירקות, גפנים, חרובים ופרחים.

יליד חאפד שבתימן. עלה ארצה ב-1882 עם עולי תימן הראשונים (אעלה בתמר) בהיותו נער והיה מראשוני המתיישבים בכפר השילוח. שימש כמורה בבית הספר המקומי ולימים עמד במשך שנים רבות בראש העדה התימנית במקום כרב וכמוכתאר. שימש כשליח הקהילה התימנית בירושלים...

בצנעא: כיסוי ראשה של היהודייה המבוגרת והמחליף את הקרקוש. צעיף שחור הכרוך סביב ראשה, תוך כדי הקפדה על כיסוי מצחה וצווארה, ועליו צעיף עליון מכותנה (לחפה). המ' מציין את צאת האשה ממעגל הפוריות. בדרום: צעיף ראש עליון מאריג שחור ובשוליו גדילים ארוכים...

מלה ארמית שמובנה: אדוני. נראה שהשימוש בתואר זה הוא בהשפעה ארצישראלית קדומה. תואר זה יוחד לתלמידי חכמים ולמלמדי תינוקות שהיו בדרך כלל פשוטי עם "מרי חק אלעיאל" (של הילדים). מנהיג הקהל הרוחני כונה "מרי אלכניס" (=של בית הכנסת). גדולי זקני תלמידי...

ילידת עדן 1924. רכשה השכלה תורנית מאביה החכם יהודה שלום ואחר כך השכלה כללית וציונית מן המורות חנה וינברג ואהובה חיותמן שנשלחו מארץ ישראל ללמד בבית הספר "סוכת שלום" בעדן. עוד בנערותה החלה לעסוק בחינוך לבנות ובפעילות הציונית בעדן והפכה להיות אחת...

ראה: סליחות.

כולם מתובלים בחואיג'. מרק בשר (או עוף): נתחי בשר בקר (מחלקים המכילים רקמות שומן) מבושלים בכמות מים מתאימה ובתוספת ירקות (תפוחי אדמה, בצל, קישואים וכיו"ב) המוספים באמצע תהליך הבישול. מקובל כמאכל יום יומי מרכזי בתימן. מרק בית אלערס: מרק בשר מועשר...

מזלף זכוכית, כסף או נחושת, דמוי בקבוק ארוך צוואר ופייה צרה מאוד. מעוצב בפיתוחים או ציורים אמנותיים. משמש לזילוף מי ורדים על האורחים באירועי שמחה.

מגדולי הרוח של היהדות בכל הדורות, איש ההלכה ואיש ההגות כאחד. נולד ב-1138 בקורדובה שבספרד ונפטר ב-1204 במצרים. בנעוריו שבע נדודים וסבל מידי קנאים מוסלמים בדרום ספרד ובצפון אפריקה. אחרי נדודים רבים, בהיותו כבן 30 שנה השתקע במצרים. את מקומו המיוחד...

זמר. נולד בישראל ב-1955. החל דרכו המוסיקלית בשירה תימנית במסיבות משפחתיות. תקליטו הראשון הופק ב-1977 על ידי האחים ראובני למוסיקה של אביהו מדינה. בסוף שנות השבעים הצטרף ללהקת "צלילי הכרם" והופיע בה במשך 4 שנים. פרץ דרכו עם הופעת תקליט הסולו השני...

משפחת משה (בלהג היהודי המקומי: מיסה) החזיקה בידה את ההנהגה של קהילת יהודי עדן מאז כיבוש העיר בידי הבריטים ב-1839. ראש המשפחה היה מנחם משה שעשה את עושרו המופלג כספק לצבא ולממשל הבריטי וכונה בשל כך הרוטשילד של המזרח. עם מותו ב-1863 עברה ההנהגה...

תימן היתה שדה פורה למשיחי שקר, כשהצירוף של גזרות וסבל הגלות עם האמונות הטפלות עודדו את האמונה בהם. גם המוסלמים האמינו בבוא המשיח ("מהדי") ואפשר שהיתה לכך השפעה על מחשבי קצין בקרב היהודים. באגרת תימן להרמב"ם נזכר המשיח הראשון שהיה אמור להופיע...

שכונה עירונית בירושלים בתוך שכונת משכנות ישראל שבמרכז ירושלים דרומית-מזרחית למחנה יהודה. נבנתה בתרמ"ה (1885) על ידי נדיבים מאנגליה על רקע חילוקי דעות בקרב העדה התימנית בירושלים והתנגדות להתיישבות בכפו השילוח בגלל ריחוקו מן העיר. השכונה ידועה גם...

ראה: ילדי תימן האבודים.

מושב במישור החוף הדרומי כארבעה ק"מ מזרחית לאשקלון. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש מג'דל. כיום יותר מ-750 נפש ב-84 משקים ובכולם בנים ממשיכים. קיימת תכנית הרחבה לבניית 93 יחידות דיור בעבור בנים שניים ולמכירה. לאחרונה בוצע פיתוח שכלל...

מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-18 ומייסד נוסח השאמי במרכז תימן. צנעא, 1696-1771. תלמיד הדיין ר' צאלח בן יחיא. ממנהיגי הציבור ורב בית הכנסת של נגיד הקהילה שלום עראקי (כניס אלאוצטא), אך לא נשא בתפקיד רשמי. רב-חבר למהרי"ץ. פרסומו והשפעתו בזכות חיבוריו: '...

צנעא, תרל"ו-תש"ו (1876-1946). תלמיד חכמים ומקובל. עסק גם ברפואה. ממנהיגי בית הכנסת בית אלאוסטא. בתרפ"ט (1929) נתמנה גזבר של קופת ההקדש עד פטירתו. לאחר פטירת ר' יחיא יצחק הלוי (תרצ"ב/1932) נבחר עם עמיתו ר' עמרם קרח לשמש כעוזרי ר' יחיא אביץ'. נודע...

דיין וממנהיגי נוסח השאמי. נולד ב-1734-1809. המשיך את דרך אביו ר' דוד משרקי בפועלו למען השו"ע והשלים תשובות אביו. החידושים לשו"ע המיוחסים לו נכתבו על ידי אביו. מ-1795 שימש דיין בראשות מהרי"ץ ור' יחיא צעדי עד פטירתו. עבד לפרנסתו אך מצבו הכלכלי היה...

ראה: לחם ומיני מאפה.

יין ענבים תוצרת בית בתהליך התססה מבוקר. טעמו בדרך כלל לא מתוק ותלוי בסוג הענבים מהם הוא עשוי.

גדול משוררי ישראל לאחר גירוש ספרד ומייסד האסכולה השירית בתקופה זו. חי בדמשק ובעזה במאה ה-16-17. חי בצפת ומקורב לגדולי המקובלים ואנשי ההלכה במחצית השנייה של המאה ה-16. בסוף ימיו שימש כרב בעזה. כתב מאות שירים בעיקר על הגלות והגאולה, רבים מהם על פי...

משפחה עדנית, שמוצאה ככל הנראה מפרס, שעמדה בראש הקהילות היהודיות בתימן במאות ה-11-14. מעמדם בא להם בעיקר בשל כוחם הכלכלי בראש הסוחרים היהודים בעדן, הנמל העיקרי בנתיב המסחר הבינלאומי החשוב באותם ימים בין אגן הים התיכון להודו. המפורסמים ביניהם הם...

נולד בצנעא ב-1866 ונפטר בתל אביב ב-1940. עלה ארצה בתרנ"א (1891) והשתלב מיד בפעילות הציבורית בקרב עולי תימן עד שהפך להיות ראש הקהילה בצד ידידו הרב שלום אלשיך שכיהן כרב הקהילה. השתית את פעילות הקהילה על יסודות מודרניים ופעל ללא הרף לעצמאותה...

נולד בירושלים ב-1890 ונפטר בקריית טבעון ב-1963. חבר בארגון "השומר". אביו שלום נדאף עלה ארצה ב-1881, השתקע בירושלים ועבד במלאכת הסיתות שלמדה מחבריו לעבודה הערבים. י' הלך בעקבות אביו, הצטרף לחבורת סתתים ובנאים ערבים ולמד את לשונם והליכותיהם. לאחר...

רקדנית. נולדה ב-1912 בתימן. גדלה בשכונה של יוצאי תימן בחדרה, וב-1920 עברה עם הוריה לגור בכרם התימנים בתל אביב. הופיעה כרקדנית-סולנית בלהקת רנה ניקובה והשפיעה רבות על עבודתה בהביאה מחולות ושירים ("שאלה אני שואל") ממסורתה. בתחילת שנות ה-40 הקימה...

פרופסור באוניברסיטה העברית. ממניחי היסוד למחקר הפולקלור של קהילות ישראל ומייסד ארכיון הסיפור העממי בישראל (אסע"י). העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו בתחום זה. תמך ביוצרים ובחוקרים שעסקו ביהדות תימן ועודד אותם וכן פרסם בעצמו מחקרים רבים על סיפורי העם של...

ילידת תל אביב. שחקנית. קיבלה את הנטייה לשירה ולמשחק מאביה זכריה נוני. שירתה בלהקת הנח"ל ולאחר שחרורה השתתפה בהצגות: 'אירמה לה-דוס', 'אמי הגנרלית', 'המשרתות', 'קומדיה של טעויות', 'נתן החכם', 'פרשת דרייפוס' ו'הכתובה'. השתתפה בסרטי קולנוע: 'אי לייק...

תפיסת מושג ההלכה במנהג תימן מתאפיין בראש ובראשונה בדיוק לשון, כלומר נוסח כתב-יד של החיבורים ההלכתיים ובעיקר חיבורי הרמב"ם. בחיבורי קדמוני חכמי תימן, כגון הפירוש על הרי"ף למסכת חולין ומדרש הגדול לר' דוד עדני, נשמרו לשונות ופסקים משל הגאונים שאינם...

נוסד כיישוב חקלאי ב-1950 על ידי עולי תימן בעמק יזרעאל המזרחי. ניטש והפך לבסיס גדנ"ע.

נולד בצנעא ב-1915, ונפטר בחולון ב-1999. עלה ארצה ב-1929. נודע בזכות מפעלו המיוחד לחשיפת גנזי תימן. לפרנסתו עבד כמנקר בשר אולם לבו נמשך לחקר כתבי היד של יהודי תימן שהפך להיות אהבת חייו. חלק גדול מכתבי היד גילה בכריכות ספרים שבאו מתימן, לפי שיהודי...

שגאדרה שבתימן, תר"מ (1880)-ת"א תשכ"ג (1963). שליח בי"ד צנעא לבדיקת השוחטים בכפרים. עלה ארצה בתרצ"ו (1936) ונתמנה לרב שכונה בתל אביב עד פטירתו.

רב מורה וחזן. נולד בשגאדרה ב-1905 ונפטר ב-1973 בישראל. בן למשפחה מפוארת של רבנים וחזנים. עלה ארצה ב-1931, והתגורר בתקופה הראשונה בשעריים שברחובות. תחילה התפרנס כמלמד תינוקות ברחובות, בנחליאל שבחדרה ובירושלים. תוך זמן קצר יצא לו מוניטין כחזן בחסד...

מושב בשפלה השייך לתנועת המושבים. מקור השם בפסוק "נתן תתן להם אחזת נחלה" (במדבר כז, ז). נוסד על ידי עולי תימן ב-1953. כיום קרוב ל-500 תושבים ב-73 משקים, עשרה בנים ממשיכים וקיימת תכנית הרחבה לבניית 84 יחידות דיור, חלקן לבנים שניים וחלקן למכירה....

יישוב חקלאי שהוקמה ב-1912 על ידי עולי תימן בעלו ארצה בעקבות שליחות ש' יבנאלי. במשך שנים רבות שררו יחסים עכורים בין התימנים לבין אנשי חדרה בעיקר על רקע של הפליה וקיפוח. החיים בנחליאל היו קשים ביותר ורק בסוף שנות העשרים עלתה על דרך המלך וצורפה...

יישוב חקלאי בנבי סמואל, 1895-1896. הקרקע, בבעלות יעקב מן מראשי הישוב האשכנזי בירושלים, הוענקה ביזמת י"ד פרומקין (מו"ל "החבצלת") לקבוצה מעולי תימן בעיר שהתארגנה להתיישבות חקלאית, לאחר שלא נמצאו די מועמדים אשכנזים לאגודה שהקים בשם "ועד המושבה נחלת...

שכונה במרכז ירושלים בסמוך לשכונת מאה שערים. השכונה קרויה על שם הברון משה הירש (בגרמנית: צבי), הראשונה שהוקמה ביזמת העולים עצמם. נוסדה ב-1894 כדי לסייע בפתרון מצוקת הדיור של עולי תימן בעיר (השווה: כפר השילוח ומשכנות). כ-30 משפחות עולי תימן ייסדו...

מושב במזרח הרי יהודה המשתייך לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. המקום קרוי על שם אחד מבני שבט יהודה (דברי הימים א ד, יט). נוסד בתש"י על ידי עולי תימן וקוצ'ין בתחום המושבה הנטושה הרטוב. כיום יותר מ-350 תושבים ב-65 משקים, 12 בנים ממשיכים וקיימת תכנית...

נולד בישראל ב-1930. השלים לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. מבכירי החוקרים של יהדות תימן. שימש כפרופסור באוניברסיטת ת"א ועמד בראש בית הספר למדעי היהדות בה. פרסם מחקרים שונים ובכללם: 'תימן וציון' (ירושלים תשמ"ב), על יהודי...

רקדנית וכוראוגרפית. רוסיה 1900-ירושלים 1974. עלתה ארצה ב-1924. הושפעה מהופעות הזמרת ברכה צפירה וראתה בה מופת לשורשיות וסמל לאמנות יהודית קדומה. בתחילת שנות ה-30 ייסדה להקת מחול שכללה רקדניות יוצאות תימן ('הבלט התימני') ומחולות הלהקה נסבו על...

צמח רב-שנתי. עליו נאכלים חי בתיבול בארוחה.

אחד המקצועות החשובים והנפוצים בתימן, כיוון שהנפח ייצר כלי נשק וכלי עבודה לבעלי מלאכה אחרים ובעיקר החקלאי: מחרשות, אתים, קרדומות, מעדרים, פטישים, גרזנים, מגלים ועוד. בסוג זה של נפחות נדרשה עבודת צוות של שני נפחים לפחות להכות בברזל המלובן ולחשלו...

צנעא, תצ"ח-תקע"ח (1738-1818). עם פטירת ר' אברהם צאלח בתקס"ט (1809) נתמנה לדיין עם ר' יוסף קארה ור' אברהם מנזלי עד פטירתו. חתום על תשובות בית דין צנעא ותקנותיו.

מנהג שנועד לתבוע את עלבון האשה הנשואה שגרם לה אדם ממשפחת בעלה. המנהג ידוע מן הרמה התחתונה של תימן ואפשר שמקורו במנהג (ערף) של החברה השבטית התימנית. כמה אמצעים ננקטו כדי לשמור על כבוד האשה שעברה מרשות אביה לרשות בעלה, כגון גובה המוהר וביקורים...

בדורות האחרונים היה גיל הנישואין בתימן 16-19 לגברים ו-12-15 לנשים. בשל גזרת היתומים נוצרה סכנה שיתומים משני הוריהם יאוסלמו בתוקף החוק, וכדי לעקוף גזרה קשה זו השיאום גם בטרם הגיעו לבגרות משום שמעת שנישאו נחשבו כבוגרים העומדים ברשות עצמם וגזרת...

ראה: דייסות ומאכלי קדירה.

סוגת שיר רווחת בדיוואן התימני, יורשת ה"קצידה" מימי הביניים. בעלת חרוז מבריח ומספר בתים מצומצם (בדרך כלל לא יותר מ-11). הנשיד מושר כמבוא לשלמות הפיוטית-המוסיקלית-הריקודית - נשיד-שירה-הלל או כצורה עצמאית. אופיו אלתורי וחופשי מבחינה ריתמית והוא...

עמודים