לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

ראה: מרי.

יישוב חלוצי ראשון בהר חברון, לימים "גוש עציון", בהסתמך על הפסוק "ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר" (בראשית לה, כא). נוסד בתרפ"ז על ידי אגודת "זכרון דוד" של חרדים אשכנזים מירושלים. אליהם הצטרפו 12 משפחות תימניות מתל אביב, פתח תקווה וירושלים....

1911-1983. נולד בקהיר שבמצרים. חזר ארצה ב-1919 עם בני משפחתו לאחר שנאלצו לחזור למצרים בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. למד בבית הספר תחכמוני בירושלים, בבית ספר תיכון בתל אביב ובבית הספר למשפט וכלכלה בתל אביב. קיבל תואר דוקטור בתורת המשפט הבינלאומי...

נולד בריימה שבתימן ב-1912. בגיל שבע עלה ארצה עם דודיו, והוריו נשארו בתימן. בצעירותו עסק במלאכות שונות: ניקיון בעיריית תל אביב, במחצבה ובאריזה ובליטוש יהלומים. שימש מרכז פועלי הבניין בהסתדרות העובדים הלאומית אך פעל שם בנושאי השכלה ותרבות. חבר...

כפר באיזור ארחב בתימן, מהלך חצי יום מצנעא. מוסלמים ויהודים חיו בו בנפרד. היו במקום שני בתי כנסת (בית יחיא אבן הארון - בלדי, בית ג'ראדי - שאמי). ראשי הקהל: סלימאן עתארי, סאלם יחיא ויהודה עמר. משלחי יד: קדרות, חייטות, צבעות, נפחות, נגרות ובורסקאות...

עיירה באזור ארחב בתימן. 250 משפתות יהודיות, בנפרד מן המוסלמים, ובהן: אסד, עוצאמי, ערוסי, מינס, מסך, קיסי ורחבי. ארבעה בתי כנסת (בלדי). יהודי המקום עלו ארצה ב-1949 ורובם התיישבו בתרום. השוק התקיים ביום ראשון. היהודים עסקו בסנדלרות, בנגרות, בנפחות...

פזמונאי, מלחין וזמר. נולד בישראל ב-1948. קנה מקום של כבוד במאבק למען שילוב הזמר הישראלי הים-תיכוני ("הזמר המזרחי") ברפרטואר של הזמר הישראלי המתחדש, מאבק שהסתיים בהצלחה בנוכחותו המרשימה של הצליל המזרחי בתרבות הישראלית. החל דרכו כיוצר וכמלחין...

נולד בצנעא ב-1915. עלה ארצה ב-1935, לאחר נדודים עם אביו ברחבי תימן, עדן וחבש ולימודים ב"חדר" ובבית ספר אנגלי-יהודי. אוטודידקט בעל השכלה כללית רחבה. ממייסדי קיבוץ רבידים. עד 1945 היה פועל בפרדסים ובבניין. עם שובו לצורפות, מקצועו המקורי, המציא 14...

ראה: קליות.

מושב בעמק יזרעאל כארבעה ק"מ צפונית-מערבית לצומת מגידו. מקור השם בפסוק משירת דבורה "תדרכי נפשי עוז" (שופטים ה, כא). משתייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1952 על ידי עולי תימן במקום ששכנה בו מעברת העולים "מנסי" ונקרא תחילה בשם זה. כיום יותר מ-500 נפש ב-...

לצד השירה, ענף היצירה הנרחב ביותר בספרות תימן. אך לאמתו של דבר, החיבור היחיד בתחום זה הוא מדרש הגדול לר' דוד עדני, שהוא קומפילציה של מדרשים. במסורת יהודי תימן משמשת המלה מדרש במשמעות פירוש, וכך מכונה גם פירוש רש"י בהעתקות תימניות בשם מדרש שלמה....

ראה: מסג'ד אלג'לא.

יישוב בתימן מהלך יום וחצי רגלי מצפון לצנעא. כ-200 משפחות יהודים גרו בנפרד מן המוסלמים (היהודים בהר והמוסלמים במישור). ארבעה בתי כנסת (שניים שאמי ושניים בלדי). הרב סאלם מוסה קעשה המשיך לשרת את קהילתו בארץ בכפר יעבץ. היהודים עסקו בחרושת נחושת...

ראה: צאלח, יחיא בן יוסף.

התשלום שהעניק החתן לאבי הכלה ונועד לסייע לו לקנות לה בגדים ותכשיטים. בדרך כלל הוסיף אבי הכלה סכום נאה משלו לצורך זה. לאחר הנישואין נהגו לאמוד את ערך הבגדים והתכשיטים ורשמו את ערכם הסופי בגב שטר הכתובה. במקרה של גירושין על הבעל לפרוע לאשתו סכום...

ראה: גלות מוזע.

עיר נמל במערב תימן על חוף ים סוף. עד המאה הט"ו היתה עיירת דייגים. התפתחה מאוד בעקבות הכיבוש העות'מאני בראשית המאה הט"ז. התפתחותה קשורה בהתפשטות גידול שיח הקפה שהובא מאתיופיה וניטע ברמה המערבית של תימן ושימשה נמל היצוא של הקפה לאירופה. הגיעה לשיא...

ילידת גרמניה. עלתה ארצה ב-1967 והתגוררה תחילה בקיבוץ מצובה ואחר כך בירושלים. למדה באוניברסיטה העברית לתואר ראשון ושני ארכאולוגיה, תולדות האמנות ופולקלור. עתה תלמידת מחקר באוניברסיטת חיפה בנושא התרבות החומרית של יהודי תימן. מ-1978 עובדת במוזיאון...

נולד בפתח תקווה ב-1926 ונפטר בירושלים ב-1999. גדול החוקרים של מסורות הלשון שבפי יהודי תימן. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בלשנות שמית, לשון עברית, מקרא ושפה וספרות ערבית. ב-1949 קיבל תואר מוסמך וב-1955 תואר דוקטור והצטרף לסגל ההוראה...

נולד בתל אביב ב-1937. למד מיקרוביולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. ב-1961-1991 עבד במכון למחקר ביולוגי בנס ציונה; במשך 13 שנים לימד בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון. פרסם כ-100 מאמרים בבטאונים מדעיים שונים....

גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. מחוז רדאע, לערך 1560-1635. שמו המלא: זכריה בן שלום החלפוני. חי באזור משרק (מזרח) ומכאן כינויו. יוחנן על שם תפילתו לאל שיחונן אותו בבנים. שמו נודע לאחרונה בעקבות זיהוי כתב יד של חיבורו הגדול הכולל פירוש הלכתי מקיף...

יישוב בתימן במרחק של כ-100 ק"מ מערבית לצנעא, על רמה בגובה 2,100 מ'. עיר גדולה יחסית. ליהודים שתי שכונות נפרדות, כ-100 משפחות בכל אחת: האחת בעיר עצמה והשנייה בפרבר הסמוך צ'בר אלמחוית. בשכונה שבעיר שני בתי כנסת ובשנייה - שלושה, כולם בנוסח שאמי....

הלבוש במחול: מסורתי ולו חלק חשוב ביצירת הסגנון האופייני. הגברים לבשו גלימות (ענתרי וקלבייה) ומעיל (קפטאן) וחבשו כובע עשוי בד (כופיה לג'ה) ועליו כרוכה מטפחת. כל אלה בצבעים ובצורה אופיינית ליהודים. רגלי הרוקדים היו יחפות, דבר שאפשר גיוון תנועתי...

הוקם ב-1946 בסמוך לעיירה שיך' עות'מאן שליד עדן ורוכזו בו אלפי יהודים מתימן בדרכם לארץ ישראל (נקרא תחילה חאשד). עד סוף מלחמת העולם השנייה שימשה עדן נמל היציאה של פליטי יהודי תימן בדרכם לא"י והקהילה היהודית במקום סייעה להם באופן נדיב. כאשר גברו...

שכונה בפתח תקווה ובה ריכוז גדול של יוצאי תימן. נוסדה ב-1913 על ידי הקק"ל כמושב ליישוב הפועלים התימנים בעיר, כחלק מן התכנית להקמת מושבים ושכונות של יוצאי תימן ליד המושבות לכיבוש העבודה מן הפועלים הערבים. בשל שפע העבודה והעובדה שהמושבה היתה דתית...

שכונה עירונית של עולי תימן, כיום בתחומי תל אביב. נוסדה ב-1903 על אדמה שרכש אהרן שלוש עוד ב-1886, בקרבת שכונת נווה צדק שבה התרכזה שכבת המשכילים היהודים באותם ימים. בראשיתה היתה שכונת עוני קטנה, שדירותיה רעועות וחלק מן המשפחות מתגוררות בסוכות או...

שכונה עירונית של עולי תימן, כיום בתחומי תל אביב. נוסדה ב-1904 לצד הים בגבול שכונת נווה שלום, מעין המשך לשכונת מחנה יהודה, על אדמה שרכשו בשותפות אהרן שלוש, חיים אמזלג ויוסף מויאל. רחובות השכונה ישרים לעומת הסמטאות המעוקלות האופייניות לעיר יפו...

מושב בגבול הר יהודה והשפלה כשני ק"מ מזרחית לבית שמש. משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש דירבאן על ידי עולי תימן ומרוקו שנתחלפו עם הזמן בעולי קוצ'ין. ענפי המשק העיקריים בתחילת ההתיישבות: לול ומטעים.

אבריק: קומקום נחושת (בדרך כלל) ולו פייה לנטילת ידיים. ברמה: קדרת חרס לבישול כל התבשילים הצריכים שמירה ממושכת של החום. גטא: מגש עגול עשוי מקלעת קש וכדומה (במידות גדולות נקרא פתור). ג'מנה: קנקן חרס, לרוב שחור, להרתחת מים או בישול קפה. ממנו נמזג...

ראה: דייסות ומאכלי קדירה.

מושב בהר יהודה בצד כביש בר גיורא-עמק האלה כשמונה ק"מ דרומית-מזרחית לבית שמש. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש עלאר על ידי עולי תימן. כעבור זמן עזבוהו ובמקומם באו עולי צפון אפריקה. ענפי המשק בראשיתו: לול ומטע נשירים.

נולד בראשון לציון ב-1929 להוריו שעלו מצפון תימן ב-1909. למד בחדר ובתלמוד תורה כללי בעיר. בגיל 14 התחיל לעבוד. ב-1945 הצטרף ל"הגנה" וסיים קורס מ"כים לבני עדות המזרח שהגה דוד בן-גוריון. התגייס לצה"ל ושימש בתפקידים פיקודיים ומבצעיים שונים, כגון...

ראה: קליות.

כוויית הגוף בברזל מלובן. מנהג עתיק יומין, אחת מפעולות המרפא להרפיית כאבים במקומות שונים: קשירת מקום הכאב כמו הבטן והראש וכוסות רוח ("מנכבה"). המכוא נעשתה גם לסילוק בהלה ("פג'יעה").

הוקם ב-1978 על ידי ר' שלום גמליאל בירושלים והוא מנהלו עד היום. מטרותיו: מחקר תורני, היסטורי ותרבותי של קהילות היהודים בתימן ולהפיץ מורשתם בקרב בני תימן ובקרב עם ישראל. תחומי פעילותו: הוצאה לאור של ספרים, תיעוד והנצחה, קיום כנסים, לימוד חזנות...

בית הספר המודרני שהקים ר' יחיא קאפח בחסות השלטון התורכי בתימן, לאחר שהמגעים עם חברת כי"ח בעניין זה לא העלו דבר. כמנהל בית הספר שימש בנו ר' דוד קאפח ולימדו בו שפות זרות ולימודי חול. בית הספר נוסד ב-1909 אך נסגר לאחר חמש שנים בערך בעקבות התנגדות...

ראה: לחם ומיני מאפה.

במאות ה-12-15 נתחברו בתימן כמה מילונים עבריים-ערביים למשנה ולמשנה תורה להרמב"ם, חלקם על פי סדר א"ב וחלקם על פי סדר הטקסט - אלפאט'. השפעה גדולה על המילונאות התימנית נודעה למילון 'אלמרשד אלכאפי' לר' תנחום הירושלמי שחי במצרים במאה ה-14, שנשתמר...

כפר גדול במזרח מחוז נהם, כ-50 ק"מ צפונית-מזרחית לצנעא. נקרא כך בשל גבעות המלח הסמוכות לו. בשכונת היהודים היו 45 בתים שכמחציתם ניטשה בעקבות הרעב בחוזת אלנפר (1903-1905). שלושה בתי כנסת מפוארים ובהם ספרי תורה עתיקים. סמוך לעיר גדל עץ הדום שפירותיו...

כפר של יהודים שמנה קרוב ל-250 משפחות. בתי האבות הראשיים היו קהלני, מליח, דהבאני וערוסי. במקום זה קיים היה בית כנסת גדול בנוסח שאמי. העאקל במקום היה יעיש קהלני. יהודי המקום התפרנסו ממלאכות כגון נפחות, סנדלרות, תיקון כלי חרס ("מלג'ם"), תפירת...

עיר גדולה בתימן בלב הרי חראז (בגובה 2,200 מ'), במרחק של כ-90 ק"מ מערבית לצנעא. הקהילה היהודית העשירה ביותר בתימן לאחר קהילת עדן. סמוך לעלייה היו בה כ-600 נפש (כ-80 משפחות) שהתגוררו בשכונה נפרדת מחוץ לחומות. היחסים עם המוסלמים היו תקינים. שלושה...

בן-שיח חד-שנתי. בעליו הכתושים שהונחו על הגוף השתמשו כדי לרפא את מחלת השושנה המדבקת ("חומרה").

חי ופעל בצנעא בשנים 1752-1827. דיין מ-1809 עד פטירתו לצד הראב"ד יוסף קארה ור' יוסף נקאש. התפרנס מהעתקת ספרים. גם אחיו ר' דוד היה סופר. בפולמוס על ברכת המוציא בהסיבת רבים תמך בר"י קארה לשמור על המסורת הקדומה כפי שפסק מהרי"ץ.

פעל בצנעא במחצית השנייה של המאה ה-18. תלמיד חכם ומשורר. כנראה אבי ר' אברהם מנזלי.

צנעא, תקס"ד-תרנ"ט (1804-1899). דיין בבית דינו של ר' שלמה קארה החל בתרי"ט (1859) ובמשרה זו כיהן 40 שנה. רב ומורה צדק בבית הכנסת בית סיאני. עניו ושפל רוח ומחמיר על עצמו. תשובה אחת שלו הדפיס ר"י קאפח (כתבים ב, עמ' 901). חתום על פסקי דין ותקנות...

צנעא, ש"ע-ת"ן (1610-1690). רב ודיין עוד קודם לגלות מוזע (1680) וראב"ד לאחריה. נזכר על ידי כמה מחכמי תימן, כגון מהרי"ץ ב'עץ חיים' וב'פעולת צדיק'. חתום על שטרות שונים מן השנים תכ"ט-תמ"ז (1669-1687).

נולד בצנעא. נפטר לערך בתר"מ (1880). תלמיד חכם, מקובל ומשכיל. גדול משוררי תימן בזמנו. משורר פורה שהנציח בשיריו את מאורעות זמנו ונתן ביטוי עז לרחשי הלב של יהודי תימן ולכיסופיהם לגאולה. חיבוריו: 'ספר המחשבה', נכתב בשנת תר"ט (1849) ('מקאמות'. מהדורת...

צנעא, תק"ס-תרמ"ה (1800-1885). מגדולי חכמי תימן במאה ה-19. תלמיד אברהם אלשיך. נודע בחריפות שכלו. בתקצ"ה (1835) יצא בשליחות אב"ד צנעא ר' יוסף קארה לבדוק את הרבנים ואת השוחטים שבכפרים ובעיירות. בתרי"ד (1854) נתמנה לנגיד. מתלמידיו: נכדו ר' יחיא יצחק...

עם גירוש היהודים מצנעא במהלך גלות מוזע ב-1679 נסגר בית הכנסת היהודי שהיה בין החומות, שם התגוררו היהודים עד אז ונודע בשם "מדרש החכמים" ובערבית "כניס אלעלמא". לאחר זמן הוסב למסגד הקיים עד היום ונודע בשם "מסג'ד אלג'לא" (מסגד הגלות). סיפור העניין...

פנקס בית הדין בצנעא, שבו נרשמו בקיצור פסקי בית הדין בקהילה בעניינים שונים: אישות, ממונות, צוואות, הקדשות, עזבונות ומעט תקנות קהל. הפנקסים מלפני גלות מוזע לא נשמרו ומה שיש בידינו הוא רק מראשית המאה ה-18. חלקים מן הפנקס שמורים בבית הספרים הלאומי...

עמודים