לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

מחנך ואיש ציבור. נולד בשרף שבתימן ב-1902 ונפטר בתל אביב ב-1990. עלה ארצה ב-1909. מראשי יהדות תימן בישראל. מן החותמים על מגילת העצמאות כנציג התאחדות התימנים. ב-1925 סיים לימודיו בסמינר למורים "המזרחי". מאז היה החינוך בראש מעייניו והוא שילב פעילות...

ראה: לחם ומיני מאפה.

שם קונפדרציית שבטים גדולה בתימן ועל שמם ידועים כמה יישובים ברחבי תימן ובשניים מהם היו קהילות יהודיות: א) כ'ולאן, ממזרח לצנעא ומדרום מזרח לתנעם. ידוע גם בשם רבוע כ'ולאן על שם השוק האזורי המתקיים בו בימי רביעי בשבוע. היו בו כ-130 משפחות יהודיות...

יישוב במחוז ירים בתימן. 50 משפחות יהודיות שחיו בנפרד מן המוסלמים, ובהן: יהודה, עוקיש, עזאני ובית חסן. ראשי הקהל: סעיד עוקיש, יחיא חיים, יוסף דוכ'אן, יהודה סאלם וחיים יהודה חסן. היה להם רק בית כנסת אחד (שאמי). היהודים עסקו בחייטות וברקמה, אך היו...

עיירה בצלע הר באזור חאשד, כ-170 ק"מ צפונית לצנעא. בעיר נמצאו שרידים ארכאולוגיים. היהודים, כ-100 משפחות, חיו בנפרד מן המוסלמים. במקום היו שני בתי כנסת (בית סעיד אלהיילה - בלדי, בית סאלם אבן עמראן אלסואד - שאמי). בתי אב עיקריים: ג'מל, פינחס, סרי,...

ראה: לחם ומיני מאפה.

צמח חד-פסיגי המגיע לגובה שלושה מ'. עליו ארוכים ולפרחיו ריח עז הנשמר במשך מספר חודשים. הפרחים שימשו להרחה, לקישוט הכלה ולבישום ארון הבגדים. בשל חיבת הכאד'י נקראו בנות על שמו "כאד'יה".

ראה: לחם ומיני מאפה.

צמח עונתי המגיע לגובה 50 ס"מ. עליו שימשו לתיבול המרק, החלבה והזחוק בשל טעמם וריחם.

1920-1991. נולד במעזבה שבתימן. אביו נפטר בילדותו והמשפחה נאלצה לעקור לעדן, שם עבד כמשרת במשפחה יהודית ולמד בנאות, מקצוע שראה בו ברכה. עם פתיחת מחנה גאולה ב-1946 צורף לסגל המורים ונבחר ליושב ראש מועצת הפליטים. עלה ארצה ב-1949 והתיישב ברמלה. עסק...

עיירה בתימן מצפון-מערב לצנעא, בראש הר בגובה 3,000 מ', מוקפת חומה. 60 משפחות היהודים חיו בנפרד מן המוסלמים, ובהן: ג'ספאן, עמראני, בדיחי ושוכר. בית כנסת אחד. עסקו בקדרות, בסנדלרות, בחייטות ובתפירת מעילי עור.

עיירה בתימן, מרחק יום הליכה דרומית לצנעא. התקיימה בה קהילה יהודית ולה ארבעה בתי כנסת, כרגיל — משפחתיים. הנהגת הקהילה היתה נתונה בידי רב הקהילה ששימש גם עאקל, שאסף את הג'זיה מכל המחוז. עיסוקי היהודים: נפחים, נגרים, רצענים, חייטים וסנדלרים. היו גם...

בקרבת כור, שהיתה סמוכה לתחום החסות הבריטית, היתה רק עיר אחת שהתגוררו בה יהודים: אום-שאעה. 15 משפחות יהודיות התגוררו בשלושה בתים בלב בתי המוסלמים בחסות עאקל מוחמד אחמד. בית הכנסת היה מבנה בפני עצמו ולידו המקווה. ליד בתי היהודים היה המסגד. כל...

בשם זה נקראים שני משיחי שקר שהופיעו בתימן במאה ה-19: הראשון פעל ב-1861-1863 והשני ב-1868-1870. הראשון, תושב צנעא, מתואר כתלמיד חכם, יודע מקרא, זוהר וקבלה, צנוע ופשוט, האמין במשיחיותו, התגרש מאשתו, הרבה בתפילות ובתעניות, שנא מתנות וסובב בכפרים...

מינרל גבישי. שימש לכחילת גלגל העין לצורך חיטוי ומרפא וליופי (הבלטת העין). כחלו את גבות העיניים של התינוקות כדי לזרז את צמיחת השערות. ה"מכחלה" (קרן הפוך), שפופרת שהכילה את הכחל ובתוכה או בצדה הונח ה"מיל" (המכחול). בקהילות מסוימות נהגו גברים ונשים...

יישוב הררי במרחק יומים מצפון לצנעא. יישובים סמוכים: אשרף, ג'וף, מעשר, שהארה, מפתאח, מחאבשה. בתי הערבים בנויים בצלע ההר ובתי היהודים בתי אבן במישור. במקום 50 משפחות יהודיות. האוכלוסיה הערבית גדולה פי חמישה. שתי האוכלוסיות חיו בנפרד אך היחסים...

חברה רווחה שהקימו יהודי צרפת ב-1860 ומטרתה לסייע בשמירת זכויותיהם של בני קהילות יהודיות נרדפות במזרח אירופה, בצפון אפריקה ובמזרח ולקדמם מבחינה השכלתית ותרבותית. נסיונות החברה לסייע ליהודי תימן תחת שלטון האמאמים לא עלה יפה ורק במהלך השלטון התורכי...

ראה: קדרות.

הליווי הכלי של השירים והריקודים המבוצעים על ידי הנשים והגברים מוגבל לשימוש בתופים וכלי נקישה, בעיקרם כלי קצב. העדר כלי נגינה מלודיים מוסבר באיסור החל על הנגינה בכלי זמר בשל האבל על חורבן בית המקדש, דבר המקובל על כל עדות ישראל. אך בניגוד ליהודי...

צמח חד-שנתי המגיע לגובה 20 ס"מ. זרעיו הקטנים שימשו תבלין.

מושבה הסמוכה לאגם הכנרת. ב-1912 הגיעו אליה עשר משפחות תימניות שעלו ארצה בעקבות שליחות יבנאלי ובראשם דוד צעירי לאחר שהייה קצרה בחדרה. לאחר 18 שנות סבל, קרבנות ומאבק עיקש בטבעו הקשה של עמק הירדן ובהתנכרות של חברי קבוצת כנרת האחרים ושל המוסדות...

צנעא 1906 (או 1908)-ירושלים 1997. עלה ארצה ב-1950. היה תלמידו המובהק של ר' יחיא קאפח. זמן מה לאחר פטירת רבו ביקש לתפוס את מקומו בבית מדרשו אך לאחר מכן עבר ללמוד וללמד בבתי הכנסת שרעבי ואלשיך ולשיעוריו יצאו מוניטין. שימש כעד גיטין בבית הדין הרבני...

כפר שישבו בו יהודים ומוסלמים באיזור ההררי ראימה המתנשא ל-3000 מ', כ-45 ק"מ מדרום למנאכ'ה. באיזור זרמו נחלים וגידלו בו דגניים, עצי פרי, מטעי קפה וצמח הבושם כאד'י. כ-70 משפחות יהודיות בבתי אבן, מהם בני 3 קומות. השוק שהתקיים בימי חמישי בשבוע היה...

יהודי מתימן שהתאסלם בראשית ימי האסלאם. נחשב בעל הסמכות הקדומה והחשובה ביותר באסלאם למסורות אסלאמיות-יהודיות (אסראאיליאת) והעברתן מן היהדות, כפי שנשתמרה בתימן, אל האסלאם. היה תלמיד חכם כבר ביהדותו, כפי שמעיד כינויו הערבי - כעב מתלמידי החכמים (...

ראה: לחם ומיני מאפה.

שכונה יהודית במורדות הר הזיתים בתוך הכפר סלואן מדרום לירושלים, שגרו בה עולי תימן הראשונים (עליית אעלה בתמר). הוקמה ביזמת חברת "עזרת נדחים" ועל ידי הכולל הספרדי בעבור העולים שסבלו ממצוקת דיור קשה ביותר, על קרקע שנדב בועז הבבלי מעשירי העיר...

מושב בבקעת ארבל שבגליל התחתון כשבעה ק"מ צפונית-מערבית לטבריה. שם המקום קשור למטעי הזיתים הרבים סביבו. משתייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 בכפר הנטוש חיטין (נקרא תחילה כפר חיטין ב). במרוצת הזמן עזבו כמחצית המתיישבים ובמקומם באו עולי כורדיסטאן....

מושב בשרון כחמישה ק"מ מזרחית לתל מונד על שם ההיסטוריון זאב יעבץ. משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1932 כקיבוץ. במלחמת העצמאות היה בקו החזית מול הצבא העירקי, פונה מתושביו והפך לבסיס צבאי. ב-1951 יושב מחדש על ידי עולי תימן ומרכז אירופה. כיום יותר מ-350...

מושב העובדים הראשון של יוצאי תימן בארץ בתקופה שקדמה להקמת המדינה. נוסד ב-1931 על אדמה שרכשה הקק"ל ב-1926 מן הכפר זרנוגה ליד העיר רחובות, על שם א' מרמורק, מעוזרי ב"ז הרצל. ראשיתו בעשר משפחות תימניות שגורשו מכנרת וב-1931 הצטרפו אליהן 35 משפחות...

כך קראו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 ליישוב כפרי (להבדיל ממושב), שהוקם עבור מתיישבים-עולים, שהתפרנסו כשכירים בעבודות של סיקול אבנים, הכשרת קרקע וייעור מטעם הקרן הקיימת לישראל. למתיישבים ניתן גם משק-עזר של 3-5 דונם אדמה, האמור להיות מקור פרנסה...

שכונה בתל אביב שנוסדה לאחר מלחמת העצמאות בכפר הנטוש סלמה. יוצאי תימן משכונת התקווה וכרם התימנים וכן מן העולים התיישבו בבתים הנטושים. השכונה מוזנחת, ללא מבני ציבור, ובחלקה רק דרכי עפר בלא מדרכות. כיום האוכלוסייה מעורבת ובעלי האמצעים עוברים לסביבה...

מושב בגליל העליון כשלושה ק"מ מערבית לצפת בצד כביש צפת-עכו, על שם התנא שמאי שנקבר לפי המסורת במירון הסמוכה. משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1949 על ידי עולי תימן בכפר הנטוש סמועי. במרוצת הזמן נוספו עולי מרוקו ורומניה. כיום קרוב ל-300 נפש ב-60 יחידות...

צמח חד-פסיגי שעליו שטוחים וארוכים. שימושו אינו נרחב מפאת ריחו החריף בפה. עליו נאכלים חיים או משמשים תבלין במרק ובחלבה. נזכר בדברי חז"ל בשמות שונים: כרתים, כרישה, כרשינין וקפלוס. מזוהה עם החציר במקרא. בראש השנה מברכים עליו: שייכרתו אויבינו...

עד המאה ה-17 מועטות ביותר הכרוניקות בספרות יהודי תימן, ורק הערות בודדות מצויות בספרי הפרשנות למקרא. התייחסות נרחבת יותר לאירועים בתולדות הקהילה מצויה ב'ספר המוסר' לר' זכריה צ'אהרי. השימוש בשירה לצורכי תיעוד החל בעיקר ביצירת שבזי, במיוחד באשר...

צמח תרבותי עתיק. פרחיו ריחניים לבנים ופנימם צהוב-כתום. גדל בהודו. מ-80,000 פרחים מפיקים ק"ג אחד זעפראן. שימש כאחד ממרכיבי החואיג' לתבשילי בשר. יהודי ביצ'א ושרעב צבעו בו פניהם, ידיהם ורגליהם, וכך נהגו גם נשים ערביות בתימן. נחשב בעל סגולות רפואיות...

שכונה עירונית בתחומי תל אביב שהוקמה בתרס"ט (1909) על ידי עולי תימן במגרשים בקרקע שקנו אהרן שלוש, חיים אמזלג ויוסף מויאל מערבי בשם כרתון (על שמו נקראה תחילה שכונת כרתון). השכונה הוקמה בהמשך הציר שעליו התפרסו מחנה יהודה ומחנה יוסף בסמוך לשכונה...

יהדות תימן מהווה אחד האוצרות החשובים ביותר של כתבי יד יהודיים לספרות העתיקה ולספרות ימי הביניים: מקרא, משנה, תלמוד, גאונים, הרמב"ם. הם נודעים בעיקר בשל דיוקם הרב, וכתוצאה מכך שימרו נוסחים שלא נשתמרו בכתבי יד מקהילות אחרות. במקרים רבים נתגלו...

הלבוש בתימן היה אחד מסימני הזהות שהעיד לא רק על המוצא הגאוגרפי ועל המצב הכלכלי אלא אף על המעמד המשפחתי, קבוצת הגיל וההשתייכות האתנית. במקומות שהיו בהם קהילות יהודיות גדולות, כגון צנעא, היו מערכות לבוש שונות ליהודים ולמוסלמים, ואלו באזורים...

עיירה בין ביצ'א (במרחק כ-70 ק"מ ממנה) לדת'ינה. 18 משפחות יהודיות בחסות הסולטאן מוחמד אלג'בלי. המשפחות החשובות: ד'מארי, דאעוס, מרחום, זכריה, קעטבי, אחול ומנצור. התפרנסו מצורפות וממסחר קמעוני. אחת המשפחות ייצרה תחמושת. היו גם בעלי אחוזות. הן לא...

משוררת, מלחינה וכוראוגרפית. נולדה בירושלים ב-1911. כלת פרס ישראל תשל"ג. התייתמה בגיל צעיר וגדלה בפנימיות בצפת ובכפר הנוער "מאיר שפיה". למדה בסמינר לוינסקי ושימשה כגננת שנים רבות. מראשוני המלחינים של הזמר הישראלי. הניחה את היסודות לשירי גן הילדים...

עיירה קטנה במרחק 40 ק"מ צפונית לעדן. אחד היישובים שהיו בגבול בין תימן לעדן בשליטת סולטאנים בחסות בריטניה. נמצאת במישור מדברי חם ושחון. הבתים בנויים לבני חימר בצבע האדמה. היו בה כ-50 יהודים בלבד שעסקו במסחר ובצורפות. חשיבותה כעיר מעבר ליהודים...

ראה: לחם ומיני מאפה.

באלמכ'בזה: רקיק לחם מבצק שמרים, מקומח ונמתח על פני כרית מיוחדת (מכ'בזה) עם ידית מתאימה המסייעת להצמדתה על דופן טאבון או על מכשיר גריל מיוחד, שהונהג בארץ כתחליף שימושי. ג'חין: רקיק לחם העשוי מקמח קטניות (בעיקר דורה) ושמרים, מותפח 3 פעמים ולאחר...

בצנעא: צעיף כותנה עליון של היהודייה המבדילה מן המוסלמית שכיסתה גופה בצעיף בדגם שונה. בד מודפס בדגם סימטרי בצבעי שחור, אדום-בורדו ולבן. אשה לא תצא מביתה ללא הצעיף והיה קל להבחין מרחוק בקבוצת נשים יהודיות. בדרום: שאל גדול, חלק ממערכת הלבוש...

ההריון והלידה היו ציר חייה של האשה התימנייה. הלידה התרחשה בבית בסודיות בחברת נשים בלבד ובנוכחות מיילדת מנוסה שתפקידה היה מכריע במיוחד בלידות קשות. הנשים ילדו בכריעה ולא בשכיבה. כדי לזרז את הלידה נתנו ליולדת מזון נוזלי ושיקוי עשוי מצמחים ועוד....

מאז המאות הראשונות לספירה נתקבע בכל קהילות ישראל המנהג לשלב פיוטים בתוך תפילת היוצר (והמעריב) ובתפילות העמידה השונות, בדרך כלל כתחליף לנוסח הקבע הכתוב בפרוזה. לעומת זאת לא נמצא כל רמז שמנהג זה נתקבל על יהדות תימן, בוודאי מתוך התנגדות למנהג זה;...

נולד במסצ'וסטס שבארה"ב ב-1951. עלה ארצה ב-1979. רכש השכלתו האקדמית באוניברסיטאות בוסטון והרווארד. נושא עבודת הדוקטור: "חיבור באסטרונומיה של אבן אלהית'ם". עבד שנים רבות במכון לתצלומי כתבי היד העבריים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים...

ראה: דייסות ומאכלי קדירה.

תמצית ההגדה לפסח בלשון הערבית המדוברת בתימן, כדי שיבינו הילדים והנשים את עניין היום. לרוב נאמרת בעל פה מפי פעוטות שעדיין אינם מכירים צורת האותיות כשקריאתם המשובשת משעשעת את המסובים. מלבד הנוסח הרגיל הקצר, יש נוסחים ארוכים הכוללים תיאורים משעשעים...

מושב בגבול השרון והר שומרון כחמישה ק"מ דרומית-מזרחית לפרדס חנה. משתייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1953 על ידי עולי פולין ורומניה במסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר". ב-1957 נתחלפו בעולי תימן. כיום יותר מ-700 נפש ב-80 משקים, בחלקם בנים ממשיכים. קיימת...

עמודים