חכמי תימן

תצוגת 551 - 560 מתוך 3154

מרי סעדיה והב היה מחכמי הישוב ערוס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ערוס נמצא בעיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: והב, זאיד, יעיש, חאזי, נגאר ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי יחיא והב ומרי שלום בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...

ביב' פנקס השליחות ע' צ"ח, צ"ט

מרי סעדיה בן חטר והב היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בשנת תט"ו (1755). הוא חתום על פסק דין ראשון, ואחריו חתומים הדיינים מרי אהרן בן שלמה פצ'ל ומרי עואץ בן שלמה צפר. פס"ד עוסק בחוב שיש לסלימאן בן מנצור.

בפסק דין הקדום לשנת תק"ט (1749), חתום ראב"ד מרי עודד בן סעדיה כ'באני עם שני הדיינים הנוספים, ולפי זה, יש להסיק, כי נבחר לדיין וראב"ד במקביל לאחר שנת תק"ט (1749), אך קודם לשנת תט"ו (1755). נפטר...

בבי': טובי, יהודי רדאע, ע' 173.

מרי עואץ והב היה מחברי מועצת מחנה גאולה סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע היכן נולד בתימן ומתי. שמו מוזכר כאחד מתוך י"ז הרבנים שהנהיגו את העולים מתימן ששהו במחנה גאולה שליד עדן. הוא הושלך לכלא עם כל י"ז הרבנים ובראשם מרי חיים סנואני, גדול המקובלים והחכמים בדרום תימן, ע"י מנהלת המחנה, גב' אולגה פיינברג - איזבל בפי יושבי המחנה, אשר ניסתה לשבור את רוח הצניעות ושמירת המסורת במחנה. כשרבני המחנה...

בבי': נ"ב גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 248; מקום מקדש, ע' 24.

מרי עואץ' ווב = דהרי מרי עואץ' בן מעוצ'ה ווב - דהרי והב, נולד בשנת תרנ"ב - 1892 בערך, בעיר צ'אהרה שבאזור דמת, ממזרח לעיר ירים. הוא הוסמך לרבנות ושמש מוהל, שוחט וסופר סת"ם כמקובל אצל חכמי תימן. עסק רבות בלימוד תורה עם מרי שלום געדי, וכן עסק בקבלה, ונודע כ"בעל חפץ", מרפה ומסייע לאנשים. אשתו הראשונה נפטרה ונולד לו בן אחד, מאשתו השנייה לא נולדו לו ילדים, ולכן נשא אשה שלישית בי"ג בטבת תרצ"ח - 1938...

ביב': שלמה אלמוג, ירושלים

מרי דוד בן דוד וחש-אריה היה דיין, וכנראה, אף ראב"ד של בי"ד עוזלה שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא חתום עם מספר מנהיגים ודיינים על מכתב לשליח העלייה חיים צדוק בבקשת סיוע. חתומים: בי"ד אלנאדרי, חבר בי"ד עוזלה, מרי דוד בן דוד וחש, מרי חסן סעיד מסורי, מרי שלמה בן סעיד. אין תאריך על המכתב, ולהערכתי, המכתב משנת תש"ו (1946) בערך.

בבי': חיים צדוק, מן המיצר, ע' 267.

ר' אברהם בן יוסף בן סעדיה ונה העתיק את הכתובים בשנת אתתקי"ו לשטרות (שס"ה - 1605). סבירות גבוהה שחי בעיר מעבר שבמרכז תימן כדלקמן.

בכה"י קל"ח דפים, בהם כל הכתובים: רות, תהלים, איוב ועוד. שני טורים בעמוד בלי פירושים או תרגומים, אך עם מסורה גדולה וקטנה. השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, י"ג בתמוז, במימון האחים אברהם זכריא ודוד בני שלמה בן דוד אלטביעה.

לפני הקולופון נמצא שטר מכירת כה"י...

בבי': כת"י לונדון ס' בריטית 153-12438.

מרי אהרון שלמה ונה היה, כנראה, רב הישוב בית אלדג'אה בתחילת המאה העשרים. הכפר בית דג'אה נמצא במחוז גהראן ליד העיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: ונה, מידאני, פרוי, נפרין, קביסי, סנחאני, ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע שהיה רב הקהילה. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...

ביב': פנקס השליחות ע' ט"ו

ר' חיים בן שלום בן שלמה ונה העתיק פיוטים וקטעי תפילות בשנת תפ"ב (1722). לא ידוע מקומו.

בכה"י ס"ז דפים, ובהם ברכה לרבים שנהגו לומר בשמחת תורה, הושענות, שירים ותשבחות, ברכות נישואין, מילה ועוד.

בקולופון כתוב:

"ותהי השלמת המלאכה בכ"ח ה' (לשטרות) בשלהי דירח תמוז בשלישי בשבת... חיים בן סאלם בן... סלימאן ונה".

בבי': כת"י להמן 276-24621.

מרי יוסף בן שלום ונה היה חכם במאה הי"ט במרכז תימן, להערכתי. לא ידוע לי זמנו ומקומו. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, בו העתיק ר' יחיא בן דוד הלוי קובץ בהלכות שחיטה, כולל הלכות שחיטה לרמב"ם, שערי קדושה למהרי"ץ, קונטרס פרי צדיק ועוד.

כתב היד קטן, גודל מהדורת כיס, אופייני מאוד למאות הי"ט והעשרים בתימן. שמו ידוע לי מתוך קטע המופיע בדף 5, אחרי סיום שערי קדושה.

שם כתוב:

מצאתי כתיבת...

ביב': כת"י מרדכי מלכא, ירושלים

עמודים