ר' אברהם והב נולד בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא בן דורו של מרי דוד מזעקי, מגדולי חכמי תימן לפני העלייה הגדולה. הוא מונה להיות השייך והעאקל והמייצג את הקהילה בפני השלטונות ע"י מרי ישראל עוזרי, ראב"ד העיר. בנו, מרי יחיא למד תורה אצל דודו, מרי ישראל עוזרי ושניהם היו תלמידי חכמים הבקיאים בש"ס ובפוסקים. תכונתו הבולטת הייתה השתיקה.
עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בשכונת...
ר' אחיא והב היה ממנהיגי הקהילה היהודית באחד הישובים שבמחוז שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום ביום חמישי, י"ח באייר תש"ח (1948) על מסמך, המאשר קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי שלום קורח. הסכום לעניי אותו ישוב בשרעב הוא ל"ב ריאל בערך. יחד איתו חתומים: מרי שלמה בשארי - בי"ד שרעב, מרי דאוד יחיא,...
מרי והב ברהים-אברהם היה דיין באחד הישובים במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. לא ידועים עליו פרטים נוספים - מתי נולד, היכן ומתי נפטר.
מרי חסן נסים בן דוד והב היה דיין בישוב ד'י סופל שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא חתום על אגרת ששלחו דיינים מישובים שונים במחוז שרעב בדרום תימן: עוזין, תעזייה וד'י סופל, לרב קוק ולשליח העלייה יבניאלי. באגרת קובלים מנהיגים אלו על הגלות והשנאה ליהודים, אשר גברה בעקבות גל העלייה לארץ סמוך לשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר יבניאלי בתימן. כמו כן הם קובלים על גזל ממונם, קיפוח פרנסתם ורדיפה דתית:...
ר' יוסף והב היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב בני שמסן שבמחוז בעדאן באמצע המאה העשרים. הוא ידוע מתוך חתימתו על מכתב בקשת סיוע לקהילה. המכתב אינו נושא תאריך, ולהערכתי, מדובר בשנת תש"ו (1946). על המכתב חתומים חברי בי"ד של הישובים אלנאצרי ועוזלה.
מרי יחיא והב היה מחכמי הישוב ערוס בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר ערוס נמצא באזור העיירה שבאם, כ- 30 ק"מ מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: והב, זאיד, יעיש, חאזי, נגאר ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי סעיד והב ומרי שלום בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי יחיא והב היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה חאז נמצאת בנפת המדן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, מרי משה נגאר ובנו מרי חיים ומרי יוסף קרואני.
שמו ידוע מפנקס השליחות...
מרי יחיא בן אברהם והב נולד בישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן בשנת תר"ע (1910) בערך. אביו, ר' אברהם, היה ראש הקהילה היהודית בישוב, מתלמידיו של דודו מרי ישראל עוזרי, רב העיר. הר"י צוברי מת"א, אשר למד עמו תלמוד שנים רבות, אומר, שהיה "חריף ובקי בתלמוד יותר מכל בני הישיבה".
עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בשכונת התקוה בת"א. נחשב לתלמיד חכמים. התפרנס בארץ מהיותו סופר סת"ם ברבנות בת"א.
נפטר...
מרי לוי בן אברהם והב היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי העיר והישיבה וגבאי הצדקה על פסק הדין שהעסיק את חכמי צנעא, בנושא שתי קופות הצדקה שהניחו השד"רים שהגיעו מא"י לתימן לצורך עניי א"י, ובכך קופחו עניי תימן. הוא חתום על פסק דין המתיר להשתמש בכספי הקופות אף לעניי תימן. אין תאריך על פסק הדין, ועפ"י הקשר הדברים נראה, כי מדובר בשנת תרמ"ד (1884) בערך.
ר' מנצור בן סעיד והב היה ממנהיגי הקהילה היהודית בכ'מור שמצפון לצנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא ידוע לי מתוך שטר הנמצא בתוך סידור.
בכת"י שלושים דפים. בשטר משנת בקי"ג לשטרות (תקס"ב - 1802) מפורטים רשימת הספרים מבית הכנסת של כמור, והשם ר' מנצור בן סעיד והב.
בסוף שמחת תורה בדף ס"ד ע"ב כתוב:
"בראות כי אפס העז"ר והושלך הנז"ר והולכים אחרי שרירות לכם הזר, ראיתי לרשום כתבי הקודש שהרימו...