ר' יוסף השאש חתום עם מרי אברהם חיים נדאף ור' שלום ריעאני על שטר צוואה ביפו בשנת תרע"ו (1916) לנעמה בת שלום צ'אהרי. הוא היה מראשי הקהילה התימנית ביפו בתקופה זו.
לא ידוע מתי עלה לארץ ומתי השתקע ביפו. יהודי תימן השתקעו ביפו לפני שנת תקצ"ט (1839), ובמפקד שנעשה בשנה זו עפ"י בקשת משה מונטיפיורי נמנו שניים מיוצאי תימן, ועד שנת תרס"ד (1904) נמנו יותר ממאתיים מיוצאי תימן ביפו.
לא ידוע...
ר' יוסף בן יוסף השאש חתום על כתובה עם ר' חיים אהרן בעיר שיבאם שבמרכז תימן בשנת תרכ"ב (1862). נראה, כי שימשו שניהם כמנהיגי הקהילה היהודית בשיבאם, כמקובל בתימן שהחכמים והמנהיגים חותמים על כתובות ושטרות אחרים. הזוג הוא עואץ עדוי ורומייה כהן. יתכן וחתמו בתור עדים ולא כמנהיגים.
ר' יוסף בן שוכר השאש חתום על שטר כתובה עם הדיין מרי יחיא בן שלום כהן בצנעא בשנת תר"ג (1843). לא ידוע לי אם שימש בתפקיד רשמי כלשהו בחיי הקהילה היהודית בצנעא. מ"מ, העובדה שהוא חתום עם דיין על כתובה מלמדת שהיה דמות מכובדת, חכם או מנהיג בתקופה זו. יתכן וחתם בתור עד. הזZוג המוזכר בכתובה הוא אהרן דנוך ולולוה עאשרי.
ר' יחיא בן דוד השאש חתום על שטר לבניין גדר עם ר' צאלח חסן בשנת תרס"ב (1902). לא ידוע היכן נכתב השטר, וכנראה, שניהם שימשו מנהיגים בקהילתם. י"ל נחום מעריך שאולי נכתב השטר בצנעא. השטר נכתב על שם אברהם בן חיים השאש.
מרי יחיא בן מרי יעיש השאש היה מחכמי צ'ובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש גם רב הקהילה בעיר מחוית.
הוא ידוע משני חיבורים שכתב לתורה: @44פלח הרימון וחן התורה@55.
החיבור פלח הרימון נכתב בר"ח אלול תר"צ (1930), ועוסק בטעמים לתורה בקצרה עפ"י הסדר של פרשיות השבוע, שו"ת, נושאים הלכתיים, התכתבויות שהיו לו עם קרוביו בא"י, חידות ועוד, כדרכם של רבים...
מרי יחיא בן יעיש השאש שמש רב הקהילה בישוב צובר שבמחוז מחוית ממערב לצנעא. נפטר בשנת תרצ"ט - 1939. ראה באנציקלופדיה ע' 106 - 107.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך מיום ראשון כ"ד במנחם אב ברמ"ח - תרצ"ז - 1937, בו הוא מסמיך את ר' נסים בן יוסף קרואני להיות מנקר. ר' נסים קרואני קיבל הסמכה לשחיטה בשנת ת"ש - 1940 ממרי יוסף בן מרי יחיא נחום.
להלן נוסח ההרשאה לניקור:
בהיות...
ר' משה בן שלום השאש לא היה מגדולי החכמים בצנעא, אך היה פעיל ציבור והיו לו זכויות מרובות גם בתחום הרוחני בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה סוחר, ועסק בקניית ספרים תורניים במצרים ובמקומות אחרים ובמכירתם בתימן.
באמצע המאה הי"ט מצב ההנהגה בצנעא היה קשה, עקב התהפוכות המדיניות הגדולות, ורבים מיהודי צנעא ומנהיגיה נאלצו לברוח מצנעא. המצב החמיר כאשר נפטר הרב הראשי, מרי שלמה קארה, בשנת תרמ"ט (1889...
מרי סעדיה השאש היה מחכמי העיר ד'מאר, אחת הערים הגדולות והעתיקות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.
בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: גרידי, סעיד, מלאחי, נדאף, אערג, עצטה, עצאר, מנצור, כ'ייאט, הכרי, כאשאת, ריעאני, מעברי, סייאני, עמראן, בוטיל, מרי, דיין, בעיבע, כהן, קהלאני, צ'וגייר, כ'באני, רדאעי, ושצ'י, סמחי, עזירי, אסנאפי, נגאר, מורחי, תנעמי ועוד.
חכמי העיר בתקופה זו...
ר' שלום בן יהודה השאש חתום על שני שטרות בשנת תר"ן (1890) ובשנת תרס"ב (1902).
בשנת תר"ן (1890) הוא חתום עם הדיין מרי אברהם בן מ"ו צאלח, נכד מהרי"ץ, על הכתובה של החתן שלום קנדיל והכלה רומיה דמול בצנעא.
בשנת תרס"ב (1902) הוא חתום עם ר' חיים בן יחיא עראקי על חורבן בית כנסת אלעקבה בצנעא, לנסים בן נסים מנצורה.
הוא היה מנהיג בקהילתו אך לפי הנתונים שבידינו לא נשא בתפקיד רשמי....
מרי סעדיה בן אברהם וִיב היה דיין בעיר אלצ'אהרה, הסמוכה לעיר דמת בדרום תימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם הדיין מרי עואץ קעטבי בתאריך יום שני, ו' במנחם אב תרמ"ג (1883) על שטר הלוואה. הוא חתום "הצעיר סעדיה בן כמ"ו אברהים", ואת שם משפחתו למדתי מהאיזכור בתוך גוף השטר.
לא ידועים פרטים נוספים.