מרי יחיא בן דוד תורכי היה מחכמי תימן, וחי, כנראה, בצנעא או במרכז תימן במאה הי"ח-י"ט, להערכתי. שם משפחתו תורכי, מלמד, כי היה קשור הוא או מי מבני משפחתו לצבא הטורקי ששלט בתימן, או שאולי אף מוצא משפחתו מטורקיה.
שמו ידוע לי משני מקורות. הוא כתב הגהות בשולי כת"י מורה נבוכים לרמב"ם מן המאה הי"ד-ט"ו, וכן הוא ידוע לי מכתב יד העיקרי של פירוש המזרחי למשנה ולתלמוד, שחיבר מרי זכריה בן שלום החלפוני...
ר' משה בן שמואל תורכי העתיק את ספר השחיטה מקור חיים בשנת תרפ"ה (1925). לא ידוע מקומו. מקור משפחתו מרמז, כי הוא או משפחתו הייתה קשורה לצבא התורכי שהיה בתימן או אף מוצא משפחתו מטורקיה.
הספר מקור חיים הוא מספרי השחיטה הנפוצים ביותר בתימן במאה וחמישים השנים האחרונות בתימן. את הספר חיבר הדיין מהרי"ץ בן יעקב באמצע המאה הי"ט. עפ"י הספר נבחנו רוב השוחטים בתימן בתקופה זו.
בכה"י קי"ד...
מרי שלום בן יוסף תורכי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. יתכן ושימש דיין.
הוא חתום על שטר פסק דין בשנת תקמ"ז (1787) העוסק במס שחיטה, בקופת הצדקה, ובמס אשר שילמו יהודי צנעא מידי חודש.
על פסק הדין חתומים עפ"י הסדר: מרי שלמה בן ישועה, שהוא הדיין ממשפחת גמליאל, מרי שלום בן יוסף תרכי, חתימה שלישית לא מזוהה, ומהרי"ץ החתום רביעי.
העובדה, כי מרי שלום תורכי חתום עם הרב הראשי וראב"ד -...
מרי יוסף בן אברהם תנעמי נולד במרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שמש רב אחת הקהילות במרכז תימן, כנראה. לא ידוע באיזה ישוב חי.
בעקבות פסק הלכה, העוסק במעשה מיאון לאשה, קמו עליו עוררין. הוא פנה אל בית דין צנעא בטענה, כי המערערין מבזים אותו. בי"ד צנעא חזק את פסיקתו ובסס את הסמכתו לרב ודיין. המסמך, מתאריך יום ראשון י"ז בכסלו תרע"ח (1918), וחתומים עליו: מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא...
מרי יוסף בן דוד תנעמי היה מחכמי העיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא מוזכר בחיבור של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט, שם כתוב "שמעתי מפי מהר"י תנעמי נר"ו". ממשפט זה ניתן להסיק, כי מרי דוד גמליאל הכיר באופן אישי את מרי יוסף תנעמי, וכי הוא חי במרכז תימן.
במקום נוסף כותב מרי דוד גמליאל "כך פירשו אותה חכמי עיר תנעם יצ"ו", ויתכן, כי הוא מחכמי העיר...
מרי יוסף משה תנעמי היה מחכמי הישוב ער בידר בתחילת המאה העשרים. הכפר ער בידר נמצא במחוז חראז מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: תנעמי, סאהי, חמאמי, צפירה, דאוד, סעיד ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. הוא כונה מרי יוסף מוסי' תנעמי "אלכביר" (-הגדול), זאת בהשוואה ליהודי נוסף בכפר ששמו יוסף מוסי' תנעמי "אלזגיר" - הקטן.
שמו ידוע מתוך...
מרי יחיא תנעמי היה מרי של הקהילה היהודית בעיר עמראן מצפון לצנעא בתחילת המאה העשרים. הוא שימש מוהל, שוחט ועסק בכל התחומים הרוחניים בקהילה כפי שהיה מקובל בתימן. מרי שמעון צאלח כותב עליו, כי היה חסיד, והיה נוהג לעמוד בכל התפילות של יום כיפור מהמנחה עד סוף תפילת הנעילה.
בפרקי היומן של שליח העלייה יבניאלי, אשר ביקר בתימן בשנת תרע"א (1911), כתוב "כי כן בעמראן המארי יחיא תנעמי עושה רושם כעם...
מרי יחיא תנעמי היה חכם בישוב עובריין בתחילת המאה העשרים. העיר עובריין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים ושלוש משפחות בערך: ידאעי, תנעמי, כהן, דנוך, גזפאן, שבאם, פרחי, חריר, מנצורה, כ'לאף, צורית, מנס, גרשי, סאיג, חדאד, צ'אהרי, צעטה, אחמר, עקבי, שליבא, מבורת, רגילי, מצ'לעי, קסקס, קוזי, אברקי, קיני, גראפי, ברטי, קוטיע ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה יעיש,...
ר' יחיא בן דוד תנעמי מוזכר כאחד התורמים לבניית בית הכנסת בישוב קרית אלקאבל הקרובה לצנעא בשנת תר"כ (1860). הוא מוזכר גם בתקנות של מרי שלמה קארה, הרב הראשי לצנעא, אשר גלה מצנעא עקב המצב הקשה, והתיישב בקרית אלקאבל עם קבוצה מיוצאי צנעא. נוצר מתח וחיכוך עם יהודי המקום, ובעקבות מעשה תיקן מרי שלמה קארה תקנות נגד יהודי המקום.
הוא אינו חתום על התקנות עצמן, ונראה, כי לא היה ממנהיגי הקהילה, אלא...