ר' יוסף בן שמעון שרפי העתיק, וכנראה, קנה דיואן שנכתב עפ"י הערכה בסוף המאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י רי"ד דפים, ובהם שני דיואן בכתב זהה. שמו מופיע ברשימת הבעלים בדף 214ב': "התלמיד סלימאן (שלמה) בן שמעון שרפי נולד יום כ"ב לחודש סיון שנת בר"י (לשטרות, תרנ"ט - 1899), זכה וקנה זה החפץ... יוסף שמעון שרפי".
בכה"י רשימת בעלים נוספות.
ר' שמעון בן שלמה שרפי היה נשיא וראש אחת הקהילות בעיר רדאע, לאחר שהקהילה התפלגה עקב סכסוך פנימי. להערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. בפילוג שהיה בקהילה היהודית בעיר רדאע בין משפחות אהרון וחתוכה, לא הצליחו ליישר את ההדורים, ולהערכתי, היה זה בתחילת המאה העשרים.
הוא היה הנשיא וראש הקהילה של הקבוצה, אשר הייתה מורכבת ממשפחות חתוכה, מניה, גבלי ומעלים עם חלק ממשפחות צובארי וערקובי....
מרי שמעון בן עואץ' ת'רבה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. היו מספר ישובים בתימן בשם קארה, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב קארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: ת'רבה, קורי (מרי יוסף כורי- גורי משיכון ה' בב"ב, מצאצאי משפחה זו), תאלבי, זידי, שראמי (ממשפחת אימי) ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן יצחק.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי...
מרי אברהם תאם היה דיין בישוב כומים שבמרכז תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.
הוא שימש בדיינות עם ראב"ד מרי יחיא בן משה כומימי-תאם, והדיין השני מרי שלמה ונה. במקרים מורכבים היו פונים לבי"ד המרכזי בצנעא. עמד בקשר עם הרב הראשי, מרי יחיא יצחק הלוי.
הישוב כומים היה במרחק של יום הליכה מדרום לצנעא, היו בה ארבעה בתי כנסת פרטיים של משפחות...
מרי אברהם בן שלמה בן דוד תאם היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יחיא, מרי חסן דוד, מרי שלמה קציר ומרי יחיא בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי יוסף בן אברהם תאם היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בשנת תרמ"ו (1886). חתומים ראב"ד מרי שלמה בן שלום צאלח קודם למינויו, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן - סגן ראש הישיבה, מרי יחיא קאפח שמונה בהמשך לחכם באשי ועוד.
חתימתו לא מופיעה על תקנות ופסקי דין אחרים של חכמי הישיבה הכללית....
מרי יחיא יוסף תאם היה מחכמי הישוב בשאר בתחילת המאה העשרים. הכפר בשאר נמצא בנפת חדא מדרום לצנעא, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: בוצלי, תאם, ד'מארי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום אברהם, מרי יחיא ד'מארי ומרי שלמה בוצלי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
ר' שלום בן אהרן תאם נולד בעיר מנאכ'ה בט"ו באב תרנ"ח (1898). אביו היה סוחר גדול בבדים ותבלינים. מנאכ'ה הייתה עיר קשר חשובה במסחר שבין צנעא לעיר הנמל חודידה. בשנת תר"ס (1900) עלתה המשפחה לארץ ישראל,
מאהבת ארץ הקודש, והשתכנה בירושלים בשכונת נחלת ציון, שם רכשה בית. ר' שלום גר בבית זה עד יום מותו. למד תורה בתלמוד תורה השכונתי, ובגיל י"ב שנים הכניסו אביו לבי"ס בצלאל, שם למד צורפות בסדנתו של...
ר' טבי בן סעדיה בן יצחק אלתאסי העתיק בישוב אלקראני אלקראט את הספר מקרא יואל בעל הרמזים בשנת תנ"ט (1699).
בכה"י רס"ה דפים, בחיבור פירוש לתורה עם גמטריאות, נוטריקון וכדומה. נכתב במימון שני בני משפחה, פלוני ויפת בני שלום בן אברהם בן מעודד.
בקולופון כתוב: 5"נשלם... בארבעה בשבא דהוא תמניא יומין לירח טבת שנת תרין אלפין ועשר שנין שנת התנ"ט ליצירה (1699). ונכתבה על שם... בן... הרב......