מרי יהודה שרעבי היה מחכמי תימן. הוא יצא מתימן וחי באחת מארצות המזרח. זמנו, כנראה, במאה הי"ח, בהסתמך על העובדה, כי הוא מוזכר בספרו של רבי אליהו הכהן - מדרש האתמרי אשר נדפס בשאלוניקי תקפ"ד (1824), שם כתוב: "שמעתי מפי קדוש מדבר הרב כמהר"ר יהודה שרעבי משם הרב כמהר"ר אברהם אברהם אשכאנדון זצ"ל".
חכמי תימן
ר' יהודה בן חיים שרעבי היה ממנהיגי קהילת יהודי סדה שבדרום תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום עם מנהיגי הקהילה ביום שלישי, ב' באייר תש"ח (1948) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל.
חתומים עפ"י הסדר: ר' יחיא בן יחיא שרעבי, ר' שלום בן יחיא וגים, ר' יחיא בן סעיד שלום, ר' שלום בן שלום יודה...
מרי יוסף בן דוד שרעבי כתב חיבור העוסק בקיצור הלכות שחיטה במאה העשרים. חי, כנראה, במחוז שרעב. לא ידוע הישוב בו חי. יתכן ומדובר במרי יוסף בן דוד חדה המכונה גם שרעבי, ששימש ראב"ד במחוז חדה שבשרעב בתקופה זו. בחיבור ע"א דפים.
בקולופון דף 71ב' כתוב:
"אני הכותב זה הקיצור כפי מנהג ארץ ישראל וצרפת וגלילותיה וגלילות חכמי שרעב בארץ התימן ומנהג זבחי צדק וזבחי שמואל אשר בירושלים תוב"ב אמן,...
ר' יוסף בן מרי דוד שרעבי נולד בא' בטבת תרס"ו - 1906 בעיירה מסילה שבמחוז שרעב. אביו הוא מרי דוד, אשר היה רב ראשי במסילה. בשנת תרפ"ה - 1925 עלה עם משפחתו לארץ, והתיישב בתל אביב. בשנת תרפ"ט - 1929 החל לעבוד במפעל חומרי בנין גליקמן כפועל פשוט, עד שנתמנה למנהל עבודה חרוץ ונאמן.
בשנת תרצ"ו - 1936 היה ממייסדי שכונת מכבי הסמוכה לשכונת התקוה, כיהן כחבר בועד השכונה ובהמשך @44מוכתר השכונה@55. הוא...
ר' יוסף בן שלום שרעבי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חג'ה שבמרכז תימן, מצפון מערב לצנעא, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. יתכן, והוא אחיו של מנהיג נוסף בקהילה, ר' אהרן בן שלום שרעבי.
הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. סכום הסיוע הוא ל"ב ריאל. המסמך מי' בסיון תש"ט (1949), וחתומים עפ"י סדר זה: ר' אהרן בן שלום שרעבי, ר...
מרי יחיא שרעבי היה דיין בבית דין צנעא בשנת בע"ז - תקל"ו - 1776. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי כ"ו בסיון בע"ז - תקל"ו נכתב בפנקס, כי בדרה בת שלום רחבי, אשת שלום כ'דאב, מכרה ספר תנ"ך עם פירוש רש"י חלק א' לרב הראשי מהרי"ץ. חתומים הדיינים: מרי שלום בשארי, מרי יחיא שרעבי, ומרי פנחס שלמה. מרי שלום בשארי ומרי פנחס שלמה עראקי ידועים ומפורסמים, ונזכרו באנציקלופדיה לחכמי תימן...
מרי יחיא שרעבי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא מוזכר ברשימת התקנות לאחר האירועים הקשים שהיו בצנעא. בתקנה י"א כתוב "שאם ידון אדם אחד חוץ מאלו השלושה הנקובים בשמות אשר בחרנו אותם ואפילו הוא גדול בתורה כגון מ"ו יחיא בכמ"ו יוסף אלקארה, ומ"ו סאלם אלמנצורה ומ"ו יחיא אלשרעבי... וכיוצא באלו מבעלי התורה". הוא מכונה "הרב החסיד".
נפטר, כנראה, בסוף המאה הי"ט בצנעא.
ר' יחיא בן אהרן שרעבי העתיק, כנראה, שלוש מגילות: שה"ש, רות וקהלת במאה הי"ט-כ' עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י ק"כ דפים, ובהם המקרא עם תרגום ארמי ועם "פירוש המאור רש"י ראש כל המפרשים ז"ל". יתכן, והוא מבעלי כה"י ולא המעתיק.
בקולופון כתוב:
"הד'א שלוש מגילות ליחיא בן הרון שרעבי".
ר' יחיא בן יחיא שרעבי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום עם שאר מנהיגי הקהילה על אישור לקבלת כספי הסיוע לעניים בסך ל"ב ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד החכמים בצנעא. האישור מיום שלישי, א' באייר תש"ח (1948).
חתומים עפ"י הסדר: ר' יחיא בן יחיא שרעבי, ר' שלום בן יחיא וגים, ר' יחיא בן יחיא סאלם, ר' שלום בן...
מרי יעיש שרעבי נולד בשנת תר"ל (1870) בערך בכפר רועאש שבמחוז שרעב. הוא שימש רב הקהילה היהודית בתחילת המאה העשרים, וכדרך המנהיגים בתימן שימש רב, מוהל, שו"ב וכדומה.
הוא דודו - אחי אמו - של מרי יוסף משולם (ע"ע), אשר עלה לארץ עם חלק מהקהילה בשנת תרע"ב (1912) בעידוד שליח העלייה יבניאלי. יתכן, כי גם מרי יעיש שרעבי עלה לארץ עם קבוצה זו בשנה זו.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 306
- 307
- 308
- 309
- 310
- 311
- 312
- 313
- 314
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »