מרי עמראן שעתאל היה מחכמי הישוב בני עבד בתחילת המאה העשרים. הכפר בני עבד נמצא במחוז חאשד, כארבע שעות הליכה מהעיר כ'מיר, מצפון לצנעא.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: שעתאל, מגהז, נגאר, רידי, בידי, גמיל ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. יתכן והוא אביו או ממשפחתו של מרי אברהם שעתאל מחכמי הישוב סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
שמו ידוע מתוך פנקס...
מרי עמראן שעתאל היה מחכמי הישוב צ'ואלע סמוך לעלייה הגדולה לארץ. העיר צ'ואלע נמצאת במחוז חאשד, כארבע שעות הליכה מצפון לעיר עמראן, ומצפון לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים משפחות בערך. בעיר היו שני בתי כנסת. מחכמי הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים: מרי אברהם עפארי, מרי זכריה עפארי מב"ב, מרי אברהם בן מרי יחיא מהאצרי ומרי יחיא אלמאורי.
מרי ששון בן אברהם שפירא נולד בישוב צומרה, מרחק שעה וחצי הליכה מהעיר ירים בשנת תר"ע (1910) בערך. הוא שימש ראש הקהילה בתחום הרוחני והכללי, מרי העיר, ראב"ד ואף עאקל - ייצוג הקהילה בפני השלטונות. היה מקובל אף על המוסלמים ועסק באיסוף מס וייצוגם בפני השלטונות.
הקהילה היהודית מנתה כמאתיים נפש, שני בתי כנסת, בהם התפללו נוסח שאמי עפ"י סידור תפילת החודש (לוורנו). היחסים עם המוסלמים היה טובים....
ר' שלום בן נתן שפל העתיק את הספר כנפי יונה העוסק בהלכות שחיטה בישוב מזאחין בשנת תרע"ה (1915).
בכה"י ע"ב דפים קטנים, מהדורת כיס, כעשרים ושניים שורות בעמוד.
בהקדמה לכה"י כתוב: "שנת אל תירא עבדי, פה מזאחין".
ר' חיים בן משה שקדי (=לוזי, בערבית) חיבר שירים ופיוטים בעברית ובערבית לשבת ולברית מילה. חלק משירים חוברו לאחר שנת תרפ"ט (1929), שכן חלק מהם עוסקים במאורעות הישוב היהודי בארץ ישראל בשליש הראשון של המאה העשרים, כולל פרעות שנת תרפ"ט (1929) בחברון.
בכה"י י"ב דפים המכונים "שירה מתנה". בראש החיבור: "שירה מתנה לכל אחינו בני ישראל... ולכבוד ירושלים ולכבוד חברון ולכבוד א"י בכלל, על המאורעות...
מרי שר שלום בן ידידיה בן שר שלום היה שופט ונציג גאוני ישיבות בבל בעיר הבירה צנעא. הוא היה מאותם אישים, אשר ריכזו את כל תרומות יהודי תימן מכל האזורים הקרובים והרחוקים ביותר, והעבירם בצורה מרוכזת לישיבות בבל.
חי בצנעא במאה העשירית או הי"א עפ"י הערכה. לא ידוע שנות פעילותו המדויקות. ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, אשר פרסם חוקר הגניזה שלמה גויטיין.
להלן קטעים מהמסמכים:
"הנה...
מרי שר שלום בן יצחק היה "אלוף צנעא" - שופט ושליח ישיבות חכמי הגאונים שבבבל. חי בצנעא כנראה, במאה העשירית. יתכן והיה אביו של מרי ידידיה, אביהם של חיים ושר שלום (ע"ע קודם).
שמו ידוע מתוך מסמכים שנמצאו בגניזה הקהירית, אשר פרסם חוקר הגניזה שלמה גויטיין. באחד המסמכים כותב אחד הגאונים "אל רב כלף מן ימן".
להלן קטעים מהמכתב:
"והיינו מדמים ומקוים ממך שבשבתנו במקום גא(ון אבינו...
מרי יוסף בן אהרון שעתאל היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב בני אחלס בתחילת המאה העשרים. הכפר בני אחלס נמצא במחוז חראז, בדרום מערב לצנעא.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: שרארה, חמאמי, חדאד ועוד, רובן ממשפחתו המורחבת. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים...
מרי יחיא שרארה היה רב קהילה בעיירה אלמדיד שבמחוז נהם, מצפון מזרח לצנעא בתחילת המאה העשרים. הוא שמש בהנהגה יחד עם מרי יחיא מפצ'לי. התפרנס מתיקון כלי נשק והיה אמיץ מאוד. נפטר לאחר שנת תרפ"ד - 1924. ראה באנציקלופדיה ע' 632 - 633. לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שם נכתב, כי הוא תרם סכום של חמש ריאל ורבע, לכולל ולקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
מרי יחיא שרארה היה מרי הקהילה היהודית בעיירה אלמדיד מצפון מזרח לצנעא שבמרכז תימן, עם מרי יחיא מפצ'לי. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, ושימש רב הקהילה בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. בעיירה אלמדיד היו כמאה בתי אב בתקופה זו, ארבעה בתי כנסת שבהן התפללו נוסח בלדי, שלושה מקוואות. למרות היותה במרכז תימן, היו מנהגי הקהילה שונים ממנהגי צנעא.
מרי יחיא שרארה התפרנס מתיקון כלי נשק של...