ר' שמריה בן יוסף בן שלום העתיק את ספר הקבלי לחם שלמה במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידועה שנה מדויקת של ההעתקה, אך היה זה לאחר שנת שצ"ה (1635) כדלקמן. כמו כן לא ידוע מקומו.
בכה"י קס"ח דפים, ובהם העתיק את חיבורו של מרי שלמה בן דוד הכהן מכפר דאיאן, עפ"י העתקו של מרי יצחק ונה. בשער הספר העתיק את כל דברי הספר כולל דברי ר"י ונה.
שם כתוב:
"במאתא דאיאן על יד המספיק הנעלה אברהם בן...
מרי שמריה בן צמח היה מחכמי תימן במאה הי"ב בזמנו של הרמב"ם. הוא ידוע מתוך כתב יד ובו נמצא קטע מדבריו. כתב, כנראה, שני חיבורים, ואולי חיבר ספר אחד ותשובות. מרי יוסף צוברי פרסם קטע מדבריו, כפי שמצא בכתב היד, ותרגמו לעברית.
להלן הקטע:
"ומצוה חיובית בלילי פסחים לגמור ההלל ולברך עליו כמו שאמר בעל הלכות גדולות ז"ל, וכבר ביארנו את זה בספר אחר בראיות רבות, ומאמר ברור מן התוספתא דמסכת...
ר' שלום בן יחיא בן יעקב אלשסגם העתיק קובץ בהלכות שחיטה במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה, אך ידוע כי היה זה ביום רביעי, כ"ב באדר.
הסופר ממשפחת מרי שלום שבזי, המשורר הלאומי, ולכן מסתבר כי חי במחוז שרעב.
בכה"י ס"ט דפים, בעמודים מסוימים חתימה מסולסלת "כאמ"ו שלום יחיא שבזי (דף נ"ג, ב'), באמ"ו יחיא משתא באמ"ו יעקב בא"מ עמרם כאמ"ו ישראל הסופר המכונה משתא". בייחוס ישנו פירוט של ט"ו דורות...
מרי שלמה בן שלום שעובי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ב באלול בפ"ט - תקל"ח - 1778 נכתב, כי יחיא בן אברהם אביץ' גירש את אשתו ג'נא בת שלום שעובי, והשליח שמסר את הגט בפני בית הדין הוא מרי שלמה בן שלום שעובי, אולי אחיה.
בפנקס בית הדין:
גירש יחיא בן אברהם אלאביץ' את אשתו ג'נא בת סאלם אלשעובי בגט שליחות על ידי מ' סלימאן בן סאלם...
מרי אברהם שעתאל היה מחכמי תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חי בכפר בני עבד במחוז חאשד, כארבע שעות הליכה מהעיר כ'מיר, מצפון לצנעא. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: שעתאל, מגהז, נגאר, רידי, בידי, גמיל ועוד, וסמוך לעלייה הגדולה שלוש משפחות בלבד.
עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב בפרדס חנה. ואולי הוא בנו או ממשפחתו של מרי עמראן שעתאל, עיין ערך.
מרי חיים יוסף שעתאל היה מחכמי תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד מן המאה הי"ט. החיבור הוא @44לקט טוב@55 - ליקוטים וטעמים לתורה שחיבר ר' פלוני בן זכריה ניין. בחיבור הוא מזכיר שמות של רבותיו, וביניהם את מרי חיים יוסף שעתאל, ואולי הוא בנו של מרי יוסף שעתאל. מרי קהילת יהודי צנעא בעיר שיבאם באמצע המאה הי"ט. לפי זה, הייתה עיקר...
מרי יוסף שעתאל היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ובשנת בע"ז - תקל"ו - 1766 נכתב, כי מרי יוסף שעתאל חייב כלי עבודה ליחיא כהן, אותם הוא צריך להחזיר עד יום שישי פרשת בשלח תקל"ו.
בפנקס בית הדין כתוב:
לאחר הבירור והשבועה יצא, כי אצל מ' יוסף שעתאל ליחיא אלכהן מנעול ברזל ומנעול נחושת צפור וסכין קטנה ורובייה קטנה, ימסור אותם עד ליום ו' סדר בשלח בע"...
מרי יוסף שעתאל היה מרי של קהילת יהודי צנעא בזמן שגלו מהעיר והתיישבו בעיר שיבאם שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859).
שמו ידוע מתוך דברי ר' יעקב ספיר, אשר ביקר בתימן בשנה זו. הוא כותב, כי בשנה זו היו בעיר שיבאם, שלמרגלות ההר הגבוה כוכבאן, כשמונים בתי אב, רובם עוסקים במלאכה או במסחר ומעמדם הכלכלי היה מבוסס. כיוון שגלו רבים מיהודי צנעא לעיר עקב המצב הקשה בצנעא, התארגנו כל יוצאי צנעא בעיר בקהילה...
מרי יחיא שעתאל היה מחכמי תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חי בעיר כ'מיר במחוז חאשד מצפון לצנעא. העיר כ'מיר היא עיר מרכזית גדולה וחשובה בתחום המסחר, אך הקהילה היהודית בה היתה קטנה, ומנתה חמש עשרה משפחות בערך. חכם נוסף בקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ: מרי אברהם מעוצ'ה - מעודד, המוזכר באנציקלופדיה ע' 345.
מרי משה שעתאל היה חכם בישוב מחתוייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מחתוייה נמצא במחוז ברט מצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מהאצרי, גאהלי, ערגי, גמיל, שעתאל, פרחי, גמאל, גדקה, גומדאני, קמבור, הילה, תנעמי, צאלח, יצחק ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אהרון בן סעדיה ומרי משה מהאצרי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף...