ר' שמואל בן סעדיה העתיק את ספר ההפטריות בשנת תי"ח (1658) בישוב מצ'מאר שבהרי חראז, ליד העיר מנאכ'ה, מדרום מערב לצנעא. בכה"י פ"ז דפים עם תרגום ארמי, ניקוד עליון. נכתב במימון ר' יצחק בן ישועה אלכלפי, חלק מהדפים הושלמו בכתיבה שונה.
בקולופון כתוב:
"נשלמה... בחד בשבא... תשעה... תשרי אתתקס"ט ליצירת עולם (צ"ל: לשטרות, תי"ח - 1658) במאתא אלמצ'מאר... ספרא... שמואל בן סעדיא... ונכתבה על...
ר' שמואל נחום היה ממנהיגי אחת הקהילות היהודיות במחוז שרעב בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע באיזה ישוב חי.
הוא חתום עם חברי בית הדין על האישור לקבלת כספי הסיוע לעניי הקהילה, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור הוא מיום חמישי, ח"י באייר תש"ח (1948). חתומים עפ"י הסדר חברי בי"ד שרעב: מרי שלמה בן אחיא בשארי, מרי דאוד יודא, מרי יהודה סאלם, ר' אחיא והב, ר...
ר' דוד הלוי שמור נולד בישוב עותמה שבמחוז שרעב, בשנת תרע"א (1911).
התייתם משני הוריו בגיל י"א שנים. מצבו הכלכלי היה קשה ביותר. עלה לארץ והתיישב בשכונת נחליאל שבחדרה. המשורר שלום מדינה הלוי ערך וההדיר את כתביו.
נפטר בחדרה בשנת תשל"ט.
מרי אברהם בן שלום שמן היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, להערכתי, לא יאוחר משנת תר"ט (1849), בהסתמך על העובדה, כי היה רבו של מרי סעדיה בן יוסף עוזירי שנולד בצנעא בשנת תרכ"ט (1869).
לפי זה, לא מדובר בבנו של מרי שלום בן שלום שמן, אשר נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840), אלא כנראה באחיו. מרי שלום, סגן ראש הישיבה היה הבן הבכור ונקרא כשם אביו כמקובל בתימן, ואילו מרי...
מרי יוסף בן מרי שלום שמן נולד בצנעא בשנת תרנ"ח (1898). אביו מרי שלום בן שלום שמן שימש סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא. התייתם מאביו בגיל שבע שנים, בשנת תרס"ה (1905) בעת הרעב הכבד - "חוזת אלנפר".
למד תורה אצל אביו ואצל מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי לצנעא. התפרנס מכתיבת ספרי סת"ם. גדל בתורה, ושימש מרי בית כנסת אלחג'אג'י בצנעא, ובהמשך שימש מרי בכניס אלריעאני. עסק רבות בפעילות ציבורית ובחינוך...
מרי שלום בן שלום שמן נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840). למד תורה אצל חכמי העיר, והתפרנס מהיותו חנווני. היה פותח את חנותו מספר שעות במשך היום ורוב הזמן הקדיש ללימוד תורה. היה אוצר בלום של מקרא, משנה, תלמוד, הלכה ואגדה, תורתו הייתה סדורה בפיו. התרחק משררה.
נבחר לשמש סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה מידי יום בכניס צאלח, בראשות מרי שלום בן יחיא חבשוש - ראש הישיבה. הישיבה פעלה רק במחצית...
ר' שמעון אהרן היה ממועצת חכמי מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע איזו קהילה ייצג במחנה, היכן נולד בתימן ומתי נולד.
הוא מוזכר ברשימת י"ז חברי מועצת המחנה בראשות מרי נסים טיירי ומרי חיים סנואני, גדול המקובלים בדרום תימן בדור העלייה. עפ"י חשיבותם ופעילותם הוא מופיע במספר י"ד ברשימה מתוך י"ז המנהיגים.
הוא הושלך לכלא עם כל חברי מועצת חכמי המחנה ע"י המנהלת...
בכתב יד משנת תר"י (1850) כתובה תפילה על הפרנסה "למה"ר שמעון בן ימן ז"ל". יתכן ומדובר במרי שמעון בן מרי שלום שבזי, אשר חיבר תפילות שונות המפוזרות בכתבי היד, ויתכן ומדובר בחכם אחר לא יאוחר מהמאה הי"ט. השם "ימן" הוא שם אשה, ויתכן כי שם אמו של מרי שמעון שבזי והיא ימן. אלא שלפי הידוע לנו, שם אשתו של ר"ש שבזי, היא אמו, היה חנה, ואולי שתי נשים היו לר"ש שבזי.
בכה"י כתוב הקונטרס שערי קדושה...
מרי שמעון "התימני " היה מחכמי המשנה בדור השלישי של התנאים, בשנים ג' אלפים תת"ע - תתצ"ה (110 - 135 למנינם). הוא היה מצעירי חכמי העיר יבנה.
הלכות בודדות הובאו בשמו במשנה ובתוספתא. במשנה הוא מוזכר ג' פעמים: תענית ג, ד: יבמות ד, י"ג: ובמסכת תענית ג, ד. בתוספתא הוא מוזכר ג' פעמים: ברכות ד, י"ח: ביצה, ב, ו: וסנהדרין י"ז, ב.
הדיעה הרווחת היא, כי מדובר בר' שמעון התימני, מהעיר תמנה שליד...