ר' שלמה בן יהודה בן זכריה העתיק סידור במאה הי"ז- י"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.
בכה"י רנ"ח דפים, והוא חסר וכרוך בבלבול. בראש כה"י כ"ז דפים מסידור מאוחר יותר עם הוראות וכללי תפילה, ולוח משנת תס"ב (1702), עד סוף מחזור רצ"ו. בכה"י נכרכו יחד שרידי כתבי יד נוספים לצורך שימור, כמו: דף מהלכות קריאת שמע ברמב"ם, דף מחומש בראשית ועוד.
בקולופון כתוב: 5"השלמתי סדר התפילה...
מרי שלמה בן יוסף היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו של מרי שלמה בן יוסף...
מרי שלמה בן יוסף היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב אמלאח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר אמלאח נמצא באזור דהם במחוז צעדה בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: זונדאני, צברי, ערגי, גאהלי ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף ויחיא תרמו שש ריאל...
ר' שלמה בן יוסף נולד במחוז שרעב בשנת תרמ"א (1881) בער-. הוא גר בכפר ראני - מושב המודיר - שליט שרעב. הוא התפרנס מצורפות אצל המושל המוסלמי, והיה עיוור בעין אחת. היה נוח לבריות, אוהב תלמידי חכמים וכיבדם ולא גבה מס חסות מהם. הוא שימש נשיא יהודי מחוז שרעב.
הוא מוזכר בדברי שליח העלייה יבניאלי בשנת תרע"א (1911). יבניאלי העריך את גילו בשלושים שנה, ועפ"י זה קבעתי את זמן הולדתו.
הוא חתום...
מרי שלמה בן יחיא היה חכם בישוב ענבאן בתחילת המאה העשרים. הכפר ענבאן נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו משפחתו היתה המשפחה היחידה בכפר.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו תרמו חמש ריאל ורבע.
מרי שלמה בן יחיא היה חכם בישוב כומים בתחילת המאה העשרים. הכפר כומים נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: קציר, תאם, סיאני, עומיסי, אחמדי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם בן שלמה תאם, מרי חסן דוד, מרי שלמה קציר ומרי יחיא בן יחיא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי שלמה בן יעקב יהודה חיבר פיוטים בעיר רצאבה, מדרום לצנעא, בסוף המאה הי"ז. את הפיוטים מצאתי בתוך כתב יד ובו סידור.
כה"י מורכב משני כתבי יד לפחות, שנכרכו יחדיו, או שכה"י המקורי הושלם בתקופה מאוחרת יותר. כה"י המקורי הוא משנת תמ"א (1681) בהסתמך על לוח השנים. כה"י הוא סידור שחיבר וערך מרי יצחק ונה עם פירוש חידושין, ובו קע"ז דפים. חלק מכה"י הושלם במאה הי"ט עפ"י הערכה. בחלק המשלים כתוב,...
מרי שלמה בן יצחק היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. היו מספר ישובים בתימן בשם קארה, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב קארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך. ת'רבה, קורי (מרי יוסף כורי- גורי משיכון ה' בב"ב, מצאצאי משפחה זו), תאלבי, זידי, שראמי (ממשפחת אימי) ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שמעון בן עואץ' אלת'רבה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי...
ר' שלמה בן ישראל העתיק את ספר ההפטריות בשנת ת"ל (1670), לא ידוע מקומו.
בכה"י קס"ד דפים. בכה"י פסוק מקרא פסוק תרגום, מנוקד בניקוד עליון. בראש כה"י בכתיבה שונה חלק מברכות ההפטרה. כה"י נכתב במימון ר' דוד, השם נמחק ובמקומו נכתב סעיד מעוד'ה אלג'בלי.
בקולופון כתוב:
"ספרא... שלמה בר' אבא ישראל זלה"ה... ונכתבה ל... דוד בן (השם נמחק ונכתב במקום. סעיד מעוד'ה אלג'בלי)... שנת אתתקפ...
ר' שלמה בן ישראל בן יוסף בן ישראל העתיק סידור בישוב גדס במחוז שרעב שבדרום תימן, בשנת תי"א (1651). אולי הוא ר' שלמה בן ישראל שהעתיק את ספר ההפטריות בשנת ת"ל (1670) (ע"ע קודם).
בכה"י קנ"ב דפים, והוא סידור מלא שהועתק מסידור קדום משנת רל"ג (1473). בהגדה של פסח לא חדרו מנהגים מספרי הדפוס, והיא מייצגת את מנהגי תימן הקדומים.
בקולופון כותב הסופר:
"וכאן אלפרג' מן נסך הדה (והייתה...