מרי שלום פנחס היה מחכמי הישוב בני עואם בתחילת המאה העשרים. העיירה בני עואם נמצאת במחוז חגה ממערב לעיר צנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ושלוש משפחות בערך: חלא, חדאד, צ'חיאני, והב, חבשוש, צאלח, עוצפירה, דאר, עמראני, גמיל, מג'ילה, שכר, פנחס, משרקי, כ'ועי, שריאן, חיבי, טויל ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם חלא (אנציקלופדיה ע' 155), ומרי חיים בן יחיא.
שמו ידוע מתוך...
מרי שלום פנחס היה מחכמי הישוב מרואן בתחילת המאה העשרים. הכפר מרואן נמצא במחוז אנס מדרום לעיר צנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: פנחס, טביב, יחיא, עואץ' ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם סכום גדול של תשע ריאל, ופנחס אחיו רבע...
מרי שלום שוכר היה חכם בישוב כ'מיר בתחילת המאה העשרים. העיר כ'מיר נמצאת במחוז חאשד, כשמונים ק"מ מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונים וארבע משפחות: גרשי, שריאן, קהא, קארטה, דרין, שוכר, זביב, פרחי, צאלח, גראפי, מגהז, הילה, שלחום, גומדאני, מהאצרי, שוקרי, עזירי, מוושר, שמחי, משרקי, צברי, אשתר, סרי, מלחאן, חדאד, נעוס, מכייט', בשארי, בעזה, מעוצ'ה, אדור, גמאל, מנקד'י, רדאעי, זראגי, צ'נין...
מרי שלום שלמה יצחק היה מחכמי העיר עדן במאה הי"ט-כ'. נולד, להערכתי, באמצע המאה הי"ט. היה נוהג לשחוט כבש בכל חג לסעודת משפחתו.
יתכן והיה ראש הישיבה בעדן.
ישנו סיפור הקשור בו, כי מוסלמי הביא אליו כבש למכירה במחיר מופרז, כפול ממחירו האמיתי. מרי שלום סירב אך הכבש סירב לחזור עם בעליו, ומרי שלום אמר על הכבש, כי הוא גלגול נשמה ותקנתו בשחיטה, ולכן התעקש להישאר בביתו של מרי שלום.
ר' יחיא בן סעדיה שלום היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר סדה שבדרום תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם מנהיגי הקהילה על קבלת כספי הסיוע לעניי העיר בסך של ל"ב ריאל בקירוב, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. האישור מיום שלישי, ב' באייר תש"ח (1948).
חתומים עפ"י הסדר: ר' יחיא בן יחיא שרעבי, ר' שלום בן יחיא וגים, ר' יחיא בן סעיד סאלם, ר' סאלם יהודה ור'...
מרי שמואל בן יחיא שליט היה חכם בישוב יאפיד בתחילת המאה העשרים. הכפר יאפיד נמצא במחוז חימה מדרום מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: שליט, חובארה, יצחק, סאלם ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד, ואחיו שלום הוסיף ריאל...
מרי שלמה היה מחכמי צנעא או הכפר מדיד שבאזור נהם מצפון מזרח לצנעא, במאה הי"ח. לא ידוע לי שם אביו ומשפחתו. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין, וביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב בפנקס, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעדיה, בגט שליחות לכפרם מדיד ע"י השליח מרי סעיד בן מרי שלמה.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סעיד בן סעיד מנצור את ג'זאל בת סעיד בגט שליחות...
מרי שלמה היה דיין ותלמיד חכמים בעיר חוביש בדרום תימן בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי בתימן. הוא כותב, כי רננו על משפחתו שהייתה עשירה, וכי התחמקה מתשלום מס החסות בהתאם לעשרה. הוא נפגע ועבר לגור בכפר שאין בו יהודים כלל. המושל אהב אותו ולא דרש ממנו תשלום גבוה של מס החסות.
הוא שימש דיין בכל האיזור, בחברת מרי יחיא צאיג' מחוביש ומרי יעקב מאקמה. מידי פעם היו מתכנסים ודנים...
ר' אברהם בן סעיד שלמה העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרנ"ב (1892), לא ידוע מקומו. בכה"י ר"ג דפים, בדף 201א' לוח לשמונים שנה - מתחיל משנת תרכ"ד (1864). נכתב במימון ר' יוסף בן אברהם.
בקולופון דף רע"ב כתוב:
"האדי אלהפטרה נכתבה לתשוקת הבן הנחמד יוסף בן אברהים, ואני הכותב... אברהים בן סעיד שלמה... שנת בר"ג לשטרות (תרנ"ב - 1892), יום י"א לחודש סיון".
מרי שלמה אלחכים הוא מקדמוני חכמי העיר חבאן שבדרום מזרח תימן, הידועים לנו. ידוע שחי במאה הט"ז בחבאן.
קיימת מסורת, כי היה סגי נהור, חכם ובקי בתורת הנסתר. הוא ידוע מתוך עצה שנתן למושל המוסלמי בעת מצור קשה ביותר על העיר. הוא ייעץ למושל לא להיכנע ולהתנהג בביטחון כאילו אין מחסור במים, ותיכנן לו את המבצע הצבאי. כאשר המושל קיבל את עצתו וניצח במלחמה רצה לגמול למרי שלמה אלחכים, וזה ביקש ממנו...