מרי שלום מסעוד היה מחכמי הישוב סוכיבאת בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סוכיבאת נמצא במחוז חאשד, ליד העיר קפלה, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: בחור, פגלי, דהארי, כותח, סלומי, עפארי, אשרף, גומדאני, מסעוד, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם בן יעקב, מרי יחיא מהאצרי ומרי חיים בחור.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של...
מרי שלום נחום היה מחכמי הישוב דאר עמר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאר עמר נמצא בנפת סנחאן מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: ראייבי, עקארי, עאשרי, כסאר, הרמי, נחום, טביב ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן סעיד, מרי יוסף ראיבי, מרי יחיא בן דוד שלום, בנו מרי אברהם ומרי יחיא בן דוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של...
מרי שלום בן סעדיה היה מחכמי הישוב בני אסעד בתחילת המאה העשרים. נולך, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בני אסעד נמצא באזור אנס, מצפון מערב לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: קטר, עואץ', עמראן, מחפוץ', גומעי, בידה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן יעקוב בידה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי שלום סעדיה היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. שני ישובים בשם גרוף בתימן, במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, ובמחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר. עפ"י ההקשר נראה, שהכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ', מרי אהרון מחפוץ', מרי...
מרי שלום סעדיה היה חכם בישוב עת'אר בתחילת המאה העשרים. הכפר עת'אר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף חלא, מרי סעדיה בן שלום, מרי יצחק בן יחיא, מרי אברהם בן שלום, מרי שלמה חלא ומרי עמראן חלא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי שלום סעדיה היה דיין באחד הישובים במחוז שרעב במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמנו המדויק והישוב בו חי במחוז שרעב. נכדו הנציח את שמו ואת המקובל מרי ישראל בן דוד אלחדא, ולכן אני מעריך, כי מרי שלום בן סעדיה נולד בסוף המאה הי"ט, ופעל בתחילת המאה העשרים.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
מרי שלום עואץ' היה דיין בבי"ד של הישוב אלחביל בשנת תרע"א (1910). הוא חתום על תשובות לרב קוק בערב שבת, כ"ז בטבת תרע"א (1910), באמצעות שליח העלייה יבניאלי. חתומים עמו: מרי מנחם יהודה, מרי שלום אהרן, מרי יחיא חסן, מרי שלום עואץ ומרי שלום - בי"ד אלחביל.
מרי שלום עואץ בן שלום היה רב קהילת יהודי דת'ינה הסמוכה לחבאן, בדרום מזרח תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. הוא היה שוחט ומנהיג הקהילה. הוא הסמיך לשחיטה את מרי שלום בן משה מיפעי, שהיה דיין בחבאן בתחילת המאה העשרים.
מרי שלום עואץ' היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי מסעוד בן מסעוד, מרי סעדיה מעוצ'ה ומרי שלום בן עמראן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי שלום עודד היה דיין בעיר דמת שבדרום תימן בשנת תר"א (1841). הוא חתום שלישי על פסק דין העוסק במכירת שדה, ע"י בני מת'נא דאוד כדי לסייע לחתונת אחיהם. חתומים: מרי מת'נא חסן - ראב"ד, מרי יחיא יוסף ומרי שלום עודד.