מרי שלום בן עמראן היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי מסעוד בן מסעוד, מרי סעדיה מעוצ'ה ומרי שלום עואץ'.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי שלום בן עמרם היה דיין בצנעא בשנת ש' (1540). הוא חתום שני על פסק דין העוסק במכירת ספר "תגא דאוריתא" לצורך מזונות וביגוד. המוכרת היא מרים בת אברהם פדל-אלעדני, והקונים הם בני אברהם בן דוד בן יוסף טוילי, בסכום של י"ב אוקיות.
המכר היה ביום שני, ט"ז בתמוז ש' (1540), וחתומים מרי אביגד בן דוד ומרי שלום בן עמרם. מרי אביגד הוא בנו של הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה. מרי אביגד חתום על פסקי...
ר' שלום בן עמרם היה ראש הקהילה היהודית בישוב בני נועמאן שבמחוז חוגריה בדרום תימן, במאה העשרים. הוא ייצג את הקהילה בפני השלטון המוסלמי וזכה ליחס אוהד מצד השלטון. התפרנס ממקצועו צורף, ואת עבודותיו מכר גם למשפחת השלטון המוסלמי. מונה בהמשך להיות גובה מס הגולגולת.
מרי שלום בן צאלח היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו של מרי שלום צאלח נמצא...
מרי שלום בן צמח היה נציג ישיבות הגאונים באחד הישובים בתימן, כנראה, במאה ה-י'-י"א. לא ידוע מקומו.
הוא ידוע מתוך שריד של מכתב מן הגניזה הקהירית, אשר פרסם חוקר הגניזה גויטיין. במסמך נותרו שבע שורות בלבד, וממנו ניתן לדעת, כי אחד הגאונים בבבל שלח את המכתב "אל שלום בר צמח מן י' ל...ל".
בשורות מזכיר את מידותיו הנעלות של ר' שלום בר צמח. אין במסמך תוכן מכתבו של הגאון.
מרי שלום בן שלום היה דיין שני בבי"ד של הישוב גחאף בשנת תרע"א (1911). הוא חתום עם חברי בית הדין על מכתב הקשור לעלייה לארץ. במכתב מכ"ד באב תרע"א (1911), הם משבחים את פעילותו של שליח העלייה יבניאלי, אשר עודד את יישוב ארץ ישראל וקיבוץ גלויות. הם מציינים, כי הגיע אליהם ועודד אותם לעלות לארץ ישראל בתנאי שידאגו למזון לדרך, לתשלום הנסיעה והתיישבות במושבות החקלאיות שליד טבריה. במכתב הם מפרטים את תנאיהם...
מרי שלום בן שלמה היה חכם ומנהיג או דיין בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנות ציבור העוסקות בהתנהגות בסעודות מצווה. זמן התקנה לא מצוין בתקנה, ומרי עמרם קורח, שפרסם את התקנה, העריך עפ"י כתב היד, כי נכתב לפני כארבע מאות שנה, דהיינו אמצע המאה הט"ז. זאת בהתבסס על העובדה, כי ספרו "סערת תימן" נדפס בשנת תשי"ד (1954).
חתומים החכמים והדיינים: מרי דוד בן אברהם כהן, מרי שלום בן שלמה, מרי דוד...
ר' שלום בן שלמה חתום על כתובה בשנת תרל"ז (1877). הוא חתום לאחר חתימת ר' סעדיה בן יוסף, ושניהם שימשו מנהיגי הקהילה היהודית בישוב בית בוס שליד צנעא. הם חתמו על כתובת יחיא שעובי וזהרה אביץ'.
יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.
מרי שלום בן שלמה היה דיין בבי"ד של הישוב כיאריא בדרום תימן בשנת תרע"א (1911). הוא חתום עם חברי בית הדין על תשובות לרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי, בתאריך יום שלישי, ט' בשבט תרע"א (1911).
חתומים עפ"י הסדר: מרי סעדיה בן שלום כהן, מרי שלמה בן אברהם הכהן, מרי יהודה סעדיה הכהן, מרי שלום שלמה, מרי זכריה בן שלום הכהן ומרי יפת בן יפת.