מרי שלום בן יעיש היה חכם בישוב גמימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גמימה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא. ישוב בשם גמימה היה גם במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, אך עפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז חאשד.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושש משפחות בערך: אבו סת, סעיד, מסעוד, דהארי, עפרי, שכר, קפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום בן...
מרי שלום בן יעקוב בן מנחם נולד בעדן בסוף המאה הי"ט. שמש רב העיר וראב"ד במחצית הראשונה של המאה העשרים ותיקן תקנות. ראה באנציקלופדיה ע' 612.
לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מקורות. ראשית, יצר איתי קשר בנו יעקב מת"א, ומסר לי את העדכונים הבאים:
שמו מרי סאלם - שלום בן יעקב בן מנחם ולא כפי שנכתב. מרי סאלם עלה לארץ בשנת תש"ד - 1944 בתור תייר, והתיישב בתל אביב...
ר' שלום בן יצחק בדב"ש (?) העתיק את ספר הקבלה זהרי חמה לחומש בראשית, בעיר ד'מאר בשנת תנ"א (1691). העתיק במתכונת ספר הדפוס עם ההקדמה, כולל מספור הדפים. בכת"י רכ"ח דפים. הכתיבה מקצועית ומהודרת מאוד. בהקדמה כתוב: "בשלהי חדש ניסן שנת בקש"ו ת"ו", כנראה, שנה בה נדפס הספר.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתו יום א' ז' ימים בחדש אב שנת את"ן (תנ"א - 1691) במדבר ארזה שטה והדס ועל שמן לפ"ק, במאתא...
מרי שלום בן מנחם היה דיין בבי"ד של קהילת יהודי ג'חאף בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום על אגרת עם חברי בית הדין העוסקת בנושאי עלייה לארץ ישראל. באגרת משבחים את יבניאלי המעודד את העלייה לארץ ואת יישוב הארץ וקיבוץ גלויות. באגרת הם כותבים, כי יבניאלי התנה את העלייה לארץ בהצטיידות מזון לדרך, כסות ודמי הפלגה לספינה, וכן הסכמה שהתיישבו במושבות הסמוכות לטבריה. באגרת הם כותבים תנאים משלהם: מגורים...
מרי שלום בן מנחם בן יעקב נולד בעדן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. למד תורה בצעירותו אצל מרי עואץ' מנצור כל חצות הלילה, ואחרי תפילת שחרית למד עם תלמידים אצל מרי דוד יצחק, ולפני שקיעת החמה למד אצל ראש הישיבה בעדן, מרי שלום שלמה שכינהו "ארי שבחבורה".
חכמי העיר שראו את כישוריו מינוהו להעביר שיעורים בישיבה. הוא התמיד בכך אף לאחר שמונה לרב ראשי וראב"ד בעיר עדן. עניו וצנוע היה, וקיבל...
ר' שלום בן מנחם בן סעדיה העתיק והשלים את העתקת התורה בישוב כיואן בגבל ברט בצפון תימן, בשנת תקפ"ט (1829).
כה"י המקורי של התורה הוא מהמאה הט"ו-ט"ז עפ"י הערכה.
בכה"י שני כרכים: בכרך הראשון רל"א דפים ובשני רנ"א דפים, כולל ניקוד, טעמים ומסורה וכן הערות בשולי הדפים. חלק מהדפים בכתיבה מאוחרת, והושלמו לכה"י לדפים שבלו או אבדו, תופעה מקובלת בתימן.
בסוף חלק ב' ישנו קולופון...
מרי שלום בן מנשה היה חכם וחיבר פסקי הלכות בנושא שחיטה בשם @44"מאור עין"@55. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ולהערכתי, חי במאה הי"ט-כ'. אולי הוא מרי שלום בן מת'נא-מנשה (זכריה) ראב"ד של העיר ביצ'א בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ (ע"ע: זכריה, שלום בן מת'נא-מנשה).
בהקדמה לחיבור כותב תלמידו:
"פסקי דינים בהלכות שחיטה אשר אסף וקיבץ אדונינו מורנו ורבנו ועטרת ראשנו כמהר"ר שלום בן כמהר"ר מנשה...
ר' שלום בן מעודד היה מנהיג באחת הקהילות היהודיות בתימן בשנת של"ט (1579), לא ידוע מקומו.
הוא חתום על שטר מכירת תאג' ביום שלישי, ב' בשבט אתת"ץ לשטרות (של"ט - 1579), ולפניו חתום ר' יוסף בן סעדיה. שניהם היו מנהיגי הקהילה או אף דיינים.
כה"י גופו הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר נכתב בעיר צנעא בשנת רל"ג (1473) ע"י הסופר ר' שלמה בן יוסף הלוי. שטר המכירה נמצא בדף 165ב'.
מרי שלום בן מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב חרגה בתחילת המאה העשרים. הוא בנו של מרי סעדיה בן יוסף. עיין ערך. הכפר חרגה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: מנס, מנצור, ג'וזי, הבה, עואץ' ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: אביו מרי סעדיה בן יוסף.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
מרי שלום בן מרי עואץ' היה חכם בישוב שבאם בתחילת המאה העשרים. העיר שבאם נמצאת בנפת בני זייד, כשלושים וארבע ק"מ מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה מאה וחמישים משפחות בערך: מגארי, לוי, חאסר, קאעה, חגבי, גמאל, מזעקי, גזפאן, עדוי, מנצור, קהלאני, שוכר, ת'לאי, כהן, דן, כאשאת, פצ'יל, ד'מארי, ירימי, טוילי, דנוך, מגארי, משרקי, חמדי, הזמי, בדיחי, עמר, אלשיך, מנכלי, קארטה, חאצ'רי, חאזי, ינאעי...