מרי שלום בן דוד היה מחכמי הישוב ג'ריר אלחיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ג'ריר אלחיד נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חלא, עצאר, עמראן, מעוצ'ה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אהרון.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין...
ר' שלום בן זכריה בן שלום העתיק או מימן העתקת קובץ בקשות, בי"ג בתמוז תר"ד (1844). לא ידוע מקומו. בכה"י כ"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"ונכתבה על שם החבר הטוב... שלום בכ"א מ"ו זכריא בכ"א מ"ו שלום יש"ל. הרחמן יזכהו להגות בה... נשלמה ביום ראשון יום י"ג לחודש תמוז שנת בקנ"ה (תר"ד - 1844)".
מרי שלום בן חטר היה תלמידו של מרי נתנאל בן יצחק, מחכמי תימן באמצע המאה הט"ו. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע מתוך שריד של כתב יד ובו תשובות של מרי נתנאל בן יצחק, שענה תשובה לתלמידו. ר' שלום בן חטר שאל את רבו, האם יש לברך על ההלל בליל פסח?
תשובת מרי נתנאל בן יצחק מתורגמת לעברית:
"כבר פירשו חכמים שמצוה מן המובחר לגמור ההלל ברבים ולברך עליו לפניו ולאחריו, והראיה ממסכת סופרים,...
ר' שלום בן חיים העתיק את ספר ההפטריות בשנת תר"צ (1930) בישוב יהוד שבתימן. בכה"י קנ"ח דפים, הכוללים מקרא ותרגום ארמי פסוק פסוק.
בקולופון כתוב:
"אנא ספרא וחלשא ומסכינא קל הקלים עפר רגלי החכמים והסופרים צעיר ונדכה, אני המעתיק הצריך לרחמי אל ונשען על גואל ישראל, והוא שמו המכונה שלום בן לא"א חיים די מן בני גלותא די יהו"ד זכרונו לטוב אמן כי"ר. ועתה אחי המעיין בזכות ההפטרה אם תמצא בה...
ר' שלום בן חיים העתיק הגדה של פסח במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.
בכה"י י"ד דפים. ההגדה ללא ניקוד ופירוש. בראש כה"י פירוט המוהר שניתן לבתו של "סאלם אלבאסל", וכן שיר בערבית לסימני ליל הסדר: "אבדע כמו הו עאלי אשאן" לר' עודד בן זכריה.
בקולופון בסוף ההגדה כתוב:
"כה דברי צעיר מייחל חסדי אהיה הצעיר העוסק במלאכת הקודש שפתי ישבחונך כן טוב לי תורת פיך מאלפי...
ר' שלום בן חיים חתום על כתובה בשנת תרפ"ח (1928) בישוב מלכד במחוז בעדאן. לפניו חתום ר' יעקב יחיא חיים, לזוג יעקב סעיד וזהרה סעיד. מסתבר, כי היו ממנהיגי קהילה זו, אף כי יתכן שחתמו בתור עדים בלבד.
מרי שלום בן חיים בן משה נולד בשנת תר"ס (1900) בעיר ג'חזאן שבמחוז עמאר - סדה. התפרנס מאריגת שטיחים, מלימוד תורה לתשב"ר ומכתיבת ספרי סת"ם. בגיל ח"י שנים נשא אישה והוסמך להיות שוחט ובודק. בגיל עשרים שנה ירד לעיר עדן, שם צורף לבית הדין המקומי. הוא שימש בתפקידים ציבוריים דיין ומורה, עורך חופות, חזן בבית הכנסת המרכזי של הגביר ר' משה חנוך ועוד.
בשנת ת"ש (1940) התבקש לשמש עוזרו הראשי של מר...
ר' שלום בן חסן השלים והוסיף שירים לדיואן בשנת תרפ"ד (1924), לא ידוע מקומו. כה"י המקורי של הדיואן, כנראה, מסוף המאה הי"ט.
בכה"י קנ"א דפים, ורובו נכתב ע"י סופר אחד בזמנים שונים. ר' שלום בן חסן השלים דפים 150-151 ועוד. בשנה זו השתדך כפי שכתוב בקולופון. מסתבר, כי העתיק בנערותו.
בקולופון דף 149ב' כתוב:
"ליל שידו(כ)ין שלי הוא ליל חמישי יום שלישי לחודש חשון שנת רל"ד (תרפ"ד -...
מרי שלום בן יהודה היה דיין בעיר צנעא בשנת תכ"א (1661).
רצהבי פרסם שמות דיינים, כפי שמצא בכתבי יד ובשטרות, ובכתב יד של מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי משנת תכ"א (1661) רשומים שישה דיינים מצנעא ללא ציון שנות פעולתם, ויש לשער, כי פעלו סביב שנה זו.
שמות הדיינים עפ"י הסדר: מרי דוד בן אברהם, מרי יוסף בן סעדיה, מרי זכריה בן שלמה, מרי שלום בן יהודה, מרי אברהם בן יוסף הכהן בן זכריה, מרי יהודה...
ר' שלום בן יוסף חתום על מסמך בעניין השאלת בגדים בשנת תקע"ג (1813). לא ידוע מקומו.
הוא חתום יחיד, וכנראה, שימש מנהיג או מנכבדי קהילה זו. יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.