ר' שלום בן יוסף בן יחיא חיבר שיר בסיום כתיבת התורה, ויתכן, כי אף העתיק את התורה במאה הט"ו. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.
כה"י הוא שני כרכים של התורה, קנ"ח דפים כרך ראשון וקכ"ו דפים כרך שני, ובהם המקרא עם ניקוד, טעמים ומסורה. בדף 59א' בחומש בראשית שיר הפותח במילים "אל ליבי פתח" בחתימת ר' יוסף בן יחיא סאלם. מספר דפים הושלמו בכתיבה מאוחרת יותר לכה"י המקורי שמן המאה הט"ו, ואולי אף השיר...
מרי שלום יחיא היה מחכמי הישוב לדאן, וכנראה, רב הקהילה בתחילת המאה העשרים. הכפר לדאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: רצאבי, קרואני, אחמר, קארטה, חגבי ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד עם בנו...
ר' שלום בן יחיא היה אחד משני סופרי ספרי סת"ם בישוב נחמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. בישוב היה בית כנסת אחד בראשות מרי רצ'א-רצון יחיא, והיו בישוב שני סופרי סת"ם: ר' שלום בן יחיא ומרי רצון - רב בית הכנסת.
אולי הוא מחבר ועורך הליקוטים לתורה בשנת תרנ"ח (1898), המבוססים על כמאה חיבורים שרובם מאוחרים.
מרי שלום בן יחיא היה דיין בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, בשנים תר"פ-תרפ"ג (1920-1923). הוא ידוע מתוך אגרת, אשר שלחו דיינים מקהילות שונות בתימן אל הנהגת הסתדרות -הציונות בלונדון, בה הם מבקשים סיוע להעלאת היהודים לארץ ישראל עקב המצב הקשה. אברהם יערי העריך, כי האגרת נכתבה בין השנים תר"פ- תרפ"ה (1920-1925). לדעתי, יש לצמצם את זמן כתיבת האגרת לשנים תר"פ-תרפ"ב (1920-1922), שכן בשנת תרפ"ג (1923) מרי אברהם...
ר' שלום בן יחיא העתיק סידור ובו אשמורות ותפילות לימים נוראים, הושענות והקפות לשמחת תורה, בשנת תרי"ב (1852). לא ידוע מקומו.
כה"י הוא סידור חלקי כמקובל בתימן במאות הי"ח-כ', להעתיק חלקי סידורים. תופעה אופיינית בעיקר לתלמידים, שהעתיקו חלקי סידור כחלק ממסגרת הלימודים.
בקולופון כתוב:
"נשלמה האשמורות... ספרא חלשא ומסכינא הצעיר וזעיר סאלם בן מו' יחיא תרי"ב לפ"ק (1852)".
מרי שלום יחיא היה מחכמי הישוב ערוס בתחילת המאה העשרים. הכפר ערוס נמצא ליד העיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: והב, זאיד, יעיש, חאזי, נגאר ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי יחיא והב ומרי סעדיה והב.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא היה גבאי צדקה, ותרם ארבע...
מרי שלום בן יחיא היה רב הקהילה היהודית בעיר חג'ה ממערב לצנעא בשנת תרי"ט (1859), בשנה בה ביקר ר' יעקב ספיר בתימן.
עפ"י תיאורו, היה קשיש בשנה זו, ולפי זה ניתן להעריך, כי נולד בשנת תק"ן (1790) בערך, בהנחה שהיה בגיל שבעים שנה בערך. הוא כותב עליו, כי הוא יליד צנעא, בקי בהלכה ובאגדה.
התפרנס ממסחרו בטבק והיה עשיר. בנו מרי יחיא ניהל את ביתו עם חתנו ר' יוסף סרי הלוי. הוא סבל ממחלת ה"...
רב קהילה, סבלה - חדא - מרכז תימן, מאה י"ט- כ'
מרי שלום יחיא דוד היה מחכמי הישוב סבלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר סבלה נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: דוד, יוסף ועוד, ורובם ממשפחתו המורחבת. חכם נוסף בקהילה: אביו מרי יחיא דוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי שלום בן יעיש היה חכם בישוב גמימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גמימה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא. ישוב בשם גמימה היה גם במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, אך עפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז חאשד.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושש משפחות בערך: אבו סת, סעיד, מסעוד, דהארי, עפרי, שכר, קפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום בן...