מרי שלום בן אברהם היה חכם בישוב גמימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גמימה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא. ישוב בשם גמימה היה גם במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, אך עפ"י ההקשר נראה, כי הכוונה למחוז חאשד.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושש משפחות בערך: אבו סת, סעיד, מסעוד, דהארי, עפרי, שכר, קפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום בן...
מרי שלום בן אברהם היה דיין בעיר דמת בשנת תרע"ב (1912).
הוא חתום שני על פסק דין, לאחר חתימת מרי שלום מת'נא הלוי ששימש ראב"ד ורב ראשי לעיר דמת. בשטר הם מעידים, כי אהרן וסעדיה כהן הולכים ביושר וראויים להיות ראשונים בקבלת בכורות.
אולי הוא מחבר קיצור ספר השחיטה זובח תודה שחיבר הרב יוסף בן אברהם מאלכו (עיין שני ערכים קדימה).
ר' שלום בן אברהם בן משה העתיק את ספר השחיטה ימין משה לר' משה וינטורה בשנת תקס"ג (1803). לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ז דפים, והועתק מדפוס מנטובה שפ"ד.
בשער כה"י כתוב: "ותהי התחלת כתיבה יום א' ב... אייר בקי"ד (לשטרות, תקס"ג - 1803)". בכה"י שירים בנושאי שחיטה וטרפיות של רבי ישראל נאגארה ועוד.
בקולופון כתוב:
"נשלמה... על יד שלום בן אברהם בן משה... סיון בקי"ד (לשטרות, תקס...
ר' שלום בן אברהם בן סעדיה העתיק ספר שחיטה בישוב אלשאהל במאה הי"ט. ישוב בשם זה היה במחוז חבש וכן במחוז אלשרף מדרום לצנעא.
כה"י הוא ספר השחיטה מקור חיים למהרי"ץ בן יעקב, אשר העתיק בשנת תרכ"ב (1862). בכה"י ס"ח דפים. בשער כה"י כתוב: "נכתב פה ק"ק אלשאהל". נכתב במימון ר' גמילי.
בקולופון כתוב:
"על יד הסופר קל הקלים הצעיר שלום בן אמ"ו אברהם סעדיא, ונכתב לתשוקת... מ"ו גמילי......
ר' שלום בן אברהם בן צאלח העתיק קובץ חיבורים של מהרי"ץ בשנת תרמ"ה (1885). חי כנראה, במרכז תימן ואולי אף בצנעא.
יתכן והוא בנו של הדיין מרי אברהם צאלח, ולפי זה, הוא מצנעא ומצאציו של מהרי"ץ. יחוסו הוא: שלום בן ר' אברהם בן ר' צאלח בן מרי אברהם בן מהרי"ץ.
בכה"י ל"ח דפים: קונטרס שערי טהרה עוסק בהלכות נידה שחיבר מהרי"ץ (דפים 2-20ב'), אגרת מהרי"ץ (דפים 21א'-25ב'), וזבח פסח למרי שלמה אחי...
מרי שלום בן אהרן היה דיין בבי"ד של הישוב אלחביל שבדרום תימן בשנת תרע"א (1910), שנה בה שליח העלייה יבניאלי היה בתימן.
הוא ידוע משאלות הרב קוק, שהעביר את שאלותיו לחכמי תימן באמצעות יבניאלי, ותשובות חכמי תימן. תשובת חכמי הישוב אלחביל מהתאריך ערש"ק כ"ז בטבת תרע"א (1910), וחתומים עפ"י הסדר: מרי מנחם יהודה, מרי שלום אהרן, מרי יחיא חסן, מרי שלום עואץ ומרי שלום.
מרי שלום אהרן היה דיין בישוב ד'רח שבמחוז שרעב סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על פסק דין, העוסק בהסדרת התפילה בבית כנסת, ביום ראשון, ה' באלול תש"ו (1946). הוא חתום יחיד: "סאלם הארון ב"ד ד'רח".
ר' שלום בן אהרן חתום על שטר העוסק בפרעון חוב בשנת תקס"ט (1809). לא ידוע מקומו. לפניו חתום ר' שלום בן שלמה צברי.
מסתבר, כי שני החתומים היו מנהיגים או נכבדי הציבור באחת הקהילות בתימן בשנה זו. יתכן, כי הם חתומים בתור עדים בלבד.
מרי שלום בן דוד היה דיין בבי"ד של הישוב עודן שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על אגרת סיוע מהתאריך כ"ג בכסלו תרע"ג (1912). באגרת הוא וחברי בי"ד נוספים קובלים על הגלות והשנאה ליהודים, גזל ממונם, קיפוח הפרנסה, רדיפות דת כגון: איסור להגביה קול בתפילה ובלימוד תורה ואיסור לתקוע בשופר. חתומים על האגרת חברי בית הדין: מרי חסן והב, מרי דאוד יצחק, מרי אהרן בן יחיא ומרי שלום בן דוד....
מרי שלום בן דוד היה מחכמי הישוב ג'ריר אלחיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ג'ריר אלחיד נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חלא, עצאר, עמראן, מעוצ'ה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא אהרון.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין...