מרי שלום בן מנשה שחב היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא חתום עם חכמי הישיבה בעניין שתי קופות צדקה. אין תאריך על השטר, ולפי הקשר הדברים נראה, כי היה זה בין שנת תרמ"ב (1882) לשנת תרמ"ח (1888). חתומים: הדיין מרי אברהם צאלח, ראש הישיבה מרי שלום בן יחיא חבשוש, מרי יחיא קאפח - חכם באשי בהמשך ועוד. סה"כ חתומים כ"ג חכמים, והוא מוזכר מספר עשרים ברשימה.
מרי יוסף שיבה היה חכם בישוב כ'דאר בתחילת המאה העשרים. הכפר כ'דאר נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: חימי, שיבה, קנדיל, ימני, שאער ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חימי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם אך לא מצוין הסכום.
ר' יוסף בן שלום בן סעדיה אלשיחאני העתיק את השו"ע וקובץ פירושים ומדרשים לתנ"ך, בישוב ג'הים בשנים תט"ו (1655) ותי"ט (1659).
כה"י הראשון הוא (כת"י ספרייה ציבורית ניו יורק) שו"ע טור או"ח וטור יו"ד שהעתיק בשנת תט"ו (1655). בכה"י ר"ה דפים, אינו שלם. נכתב במימון ר' שלמה בן סעדיה בן דוד אלקיסי. בכה"י פירוש סדר חליצה מספר בית שמואל. בדף 131א' הגהות על דיני טריפות ורשימת בעלים: סעדיה בן שלמה...
ר' משה בן אהרן אלשיחאני העתיק את ברכת כהנים בשנת תע"ג (1713), לא ידוע מקומו.
כה"י הועתק במימון ר' שלום תנעמי לכבוד בנו סעדיה. בכה"י שלושה דפים. קשה לומר, כי ר' שלום תנעמי ישכור סופר שיעתיק לו שלושה דפים בלבד, ועוד יכתוב קולופון לשלושה דפים. לכן מסתבר, כי ר' משה שיחאני העתיק סידור שלם או סידור לחגים, ובידינו נותרו שלושה דפים בלבד.
בקולופון כתוב:
"זעיר משה בן אהרן נע"ג...
ר' אברהם שיך העתיק בשנת תרכ"ג - 1863 את ספר השחיטה מקור חיים שחיבר מרי יחיא בן יעקוב צאלח במאה הי"ט. לא ידוע לי מקומו. היה מלמד תורה לתשב"ר. בכתב היד 94 דפים, בגודל מהדורת כיס.
בקולופון כתוב:
ונכתב זה הספר לתשוקת בנן של קדושים יחיא בן סעיד כבאשי, יזכהו ה' לקרות בו הוא וזרעו וז"ז עד עולם. הגונבו חש"ן ילבש, והקורא בו הוד והדר ילבש. ואם תמצא איזה טעות אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר...
מרי שילה בן טוב היה דיין בעיר עדן במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא אבי אימו של מרי שמואל בן ישועה עדני, אשר חיבר את הספר נחלת יוסף, ובו תיעוד של העיר עדן וחכמיה. מרי שמואל נולד בשנת תרכ"ג (1863), ולפי זה אני מעריך, כי מרי שילה נולד בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.
נכדו, מרי שמואל, כותב עליו, כי היה צדיק וחסיד ויחסים טובים היו בין מרי שילה לבין אביו מרי ישועה, בנו של מרי שילה. סבו...
ר' סעדיה בן יפת שיראדי העתיק סידור קודם לשנת שע"ט (1619), לא ידוע מקומו.
בכה"י קי"ג דפים לפחות, ונכתב בזמנים שונים, כנראה, במאות י"ז-י"ט. רוב כה"י סליחות ליו"כ בניקוד עליון. בדף 113א' "תקופות של מחזור הגדול... והוא מחזור רפ"ט... מחזור קטן". בראש כה"י נזכרת שנת אתתק"כ לשטרות (שע"ט - 1619), וא"כ, חלק זה בסידור קודם לשנה זו. נראה, כי כה"י הוא שרידים של מספר כתבי יד שנכרכו יחדיו. נכתב...
מרי חסן בן סעדיה בן חסן שיתם היה אולי דיין במחצית השנייה של המאה הי"ג. לא ידוע מקומו.
בכתב יד בו הועתקו הלכות הרמב"ם, אשר נכתב בחודש סיון שנת אתר"י לשטרות (נ"ט - 1299), ע"י הסופר ר' סעדיה בן חסן שיתם,
כתוב בקולופון:
"נשלם... סיון שנת אתר"י לשטרות, אנא סעדיה הידוע שיתם בן חסן בן סעיד בן חסן הדיין ליחיא בן סעיד, ויתקיים עליו הכ' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם...
ר' סעדיה בן ר' חסן בן ר' סעדיה בן ר' חסן שיתם העתיק את הלכות הרמב"ם בסיון של שנת אתר"י לשטרות (נ"ט - 1299).
אחד מאבותיו היה דיין, וקשה לי להכריע מיהו. מסתבר, כי הוא לא יכתוב על עצמו "הדיין", ולכן יותר סביר שאביו מרי סעדיה היה דיין (ע"ע קודם), או סבו או אבי סבו. כה"י הוא משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים. הספר שלם. בכה"י רט"ז דפים, עם פירושים בשוליים בעברית ובערבית. בראש כה"י שיר, ובסופו תעודה...